לול – הבדלי גרסאות

ארגונים שונים להגנה על בעלי חיים מוחים כנגד תעשיית הלולים, וכנגד [[כלוב סוללה|לולי סוללה]] בפרט. לטענתם, לעופות המגודלים בלולים לא ניתנות זכויות בסיסיות, כגון חופש תנועה, היכולת להתנקות, וכיוצא באלה. בנוסף, הארגונים מוחים כנגד טכניקות שונות לטיפול בעופות, כגון [[קיטום מקור]], [[השרה כפויה]], [[מיון אפרוחים]] ועוד. ארגונים מסוימים נוטים להשוות בין התנאים הניתנים לעופות בלולים התעשייתיים, לאלו שניתנו לאסירים ב[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] ב[[השואה|שואה]]. ארגונים רבים טוענים כי על אף שטיפול ללא כאב או סבל לבעל החיים יביא לייקור מוצרי [[מזון מן החי]], חובתם ה[[מוסר]]ית של [[בן אדם|בני אדם]] היא לטפל ב[[חמלה]] ב[[בעלי חיים|בעלי החיים]] [[רכוש|שברשותם]]. חלק מן הארגונים מפצירים בצרכנים לרכוש [[ביצת חופש|ביצי חופש]] בלבד, ואילו חלקם דוגלים ב[[טבעונות|הימנעות מוחלטת מאכילת עוף וביצים]].

 

 

המאמר גם מצטט מחקר על האבסת העופות אשר הביאה לעליה לא פרופורציונלית בממדי גופן כך שמשקל העוף התעשייתי היום הוא פי 4.5 מאשר לפני 50 שנה "...המשקל הממוצע של עוף בגיל 56 יום היה 900 גרם ב-1957, 1,800 גרם ב-1978 ו-4,200 גרם ב-2005"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/food/food-news/.premium-MAGAZINE-1.6875539|כותרת=איך הפך העוף לבשר הפופולרי ביותר במדינות העשירות|אתר=הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-02-17}}}}{{הערה|{{Cite news|url=https://www.economist.com/the-economist-explains/2019/01/25/why-westerners-eat-so-much-chicken|title=Why Westerners eat so much chicken|date=2019-01-25|newspaper=The Economist|issn=0013-0613|access-date=2019-02-17}}}}