גלות (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 34:
עם זאת, גם לאחר מרד בר כוכבא, יהודים רבים נותרו בארץ ישראל, כולל בתקופה הביזנטית. [[התלמוד הירושלמי]] נחתם במאה הרביעית ושרידים רבים של בתי כנסת נמצאו מתקופה זו. [[בן-ציון דינור]], המחויב ל[[ציונות מעשית|ציונות המעשית]], כותב בספרו '''ישראל בגולה''': "את תקופת 'ישראל בגולה' אני מתחיל מימי כיבושה של ארץ ישראל על ידי הערבים. לא קודם" זאת מפני ש"עד אז היו תולדות ישראל בעיקר תולדות האומה היהודית היושבת בארצה" והגלות מתחילה למעשה "רק מאותו הזמן שבו חדלה ארץ ישראל להיות ארץ של יהודים, מפני שאחרים באו...".
 
המסורת היהודית טוענת כי גלות אדום היא הגלות האחרונה, שאחריה ישוב עם ישראל לארצו ולא יגלה שוב. אמירה זו מבוססת על הפסוק: "תם עוונך בת ציון, לא יוסף להגלותך"{{הערה|1={{תנ"ך|איכה|ד|כב}}}} וכן על הפסוק: "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות, וישבו... ונטעתים על אדמתם '''ולא ינתשו עוד''' מעל אדמתם". כך התנך אמר
 
==הגלות בהשקפה היהודית==