חמאד אבו רביעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: הוספת מקור
שורה 25:
'''חמאד אבו רביעה''' (ב[[ערבית]]: '''حماد أبو ربيعة''') ([[1929]] - [[12 בינואר]] [[1981]]) היה איש ציבור ו[[פוליטיקאי]] [[בדואי-ישראלי]].
==ביוגרפיה==
אבו רביעה נולד בנגבב[[תל מלחתה]], למד ב[[בית הספר לילדי הבדואים]] ב[[באר שבע]] ומגיל 18 היה [[שייח']] של [[שבט]]ו, [[שבט אבו רביעה]], לאחר מותו של אביו חליל אבו רביעה{{הערה|שם=עד|{{דבר|משולם עד|שייך אבו רביע מועמד בדווי ראשון לכנסת|1973/08/26|01603}}}}. כשייח' של השבט דאג להקמת בית ספר יסודי ובית ספר תיכון לילדי השבט, שהוקם סמוך לכביש באר-שבע ערד{{הערה|{{למרחב||תלמידים בדואים במעבדות אוניברסיטה|1971/04/15|01223}}}}.
 
ב-1973 החליטו מנהגי הבדואים בנגב להקים רשימה עצמית לקראת הבחירות ל[[הכנסת השמינית|כנסת השמינית]], [[הרשימה הערבית לבדואים וכפריים]], אבו רביעה נבחר לעמוד בראש הרשימה{{הערה|שם=עד|}}{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|השייחים הבדואים יתמודדו בבחירות ברשימה עצמאית|1973/08/03|00306}}}}. הרשימה זכתה בבחירות במנדט אחד ואבו רביעה היה לבדואי הראשון שנבחר כחבר כנסת{{הערה|{{מעריב|אדי סופר|שייח אבו־רביע: בדווי ראשון בכנסת|1974/01/08|01700}}}}. אבו רביעה גר בעת שנבחר בבית אבן סמוך ל[[תללתל מלחתה]], לבית ולאזור כולו לא היה קווי טלפון, ולא כבישים סוללים{{הערה|{{מעריב|ג'ונתן ברודר|הח"כ הבדווי ערך "חפלה" ל־2000 קרואים|1974/03/15|00600}}}}. בעקבות דרישה של מזכירות הכנסת הותקן טלפון בביתו, בנובמבר 1974{{הערה|{{מעריב|אבישי אמיר|טלפון מותקן בביתו של ח"כ בהשקעה של רבע מיליון|1974/11/27|00205}}}}.
 
ב-10 במרץ 1974 הצביעה בעד הקמתה של [[ממשלת ישראל השש עשרה]], לאחר שהצטרף ל[[המערך|מערך]]{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|אחרי פולמוס חריף בן 11 שעות אושרה הממשלה ברוב של ‭62 16‬ הצביעו בעד ‭46 *‬ נגד ‭9 *‬ נמנעו בתוכם 4 מהקואליציה|1974/03/11|00300}}}}, וכעבור שלושה חודשים גם עבור [[ממשלת ישראל השבע עשרה]] (ממשלת [[יצחק רבין]] הראשונה).
 
נאבק למען זכויות הערבים בישראל ובמיוחד בנושא האדמות{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|הבדואים ב"שטח ‭"9‬ בגליל רוצים לעקור לשטח חדש|1974/02/17|00608}}}}, פעל נגד הפקעת אדמות וביקש לקבל ההכרה בבעלות הבדואים על אדמתם בנגב{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|הבדווים ננגב דחו ההצעה להסדר בעיית הקרקעות|1975/11/02|01201}}}}. השתתף בעצרת שהייתה ב[[סכנין]] ב-[[14 בפברואר]] [[1976]], שבה הוכרז על שביתה כללית במגזר הערבי, כמחאה על המדיניות של הפקעת האדמות בגליל ב[[שנות ה-70]], ובמיוחד ביישובים [[עראבה]], [[סכנין]] ו[[דיר חנא]], שהביאה בסופו של דבר לאירועי [[יום האדמה]] ב-[[30 במרץ]] [[1976]]{{מקור}}. בעקבות המשך הפקעת האדמות, פרש, יחד עם סיעת [[קידמה ופיתוח]] מהמערך ב-8 ביוני 1976 ויחד הם הקימו את [[הרשימה הערבית המאוחדת (הכנסת השמינית)|הרשימה הערבית המאוחדת]]{{הערה|1=אין מדובר ב[[הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)|רשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)]] (שהוקמה לקראת הכנסת ה-14) אלא בסיעה קודמת בשם זה.}}{{הערה|{{דבר||בדוויי הנגב דוחים הצעות הממשלה להסדר הקרקעות|1976/08/09|00302}}}}, בה היו שלושה חברים, חמאד אבו רביעה עצמו, [[סיף-אלדין אל-זועבי]] ו[[ג'בר מועדי]]{{הערה|{{מעריב||תגובות נרגזות במערך על פרישתם של הח"כים הערביים|1976/06/01|00400}}}}.{{הערה|{{מעריב||שתי רשימות ערביות יופיעו יחדיו בבחירות|1977/03/02|00405}}}}.
 
ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]], במאי 1977, זכתה הרשימה הערבית המאוחדת רק במנדט אחד והוחלט לקיים רוטציה על מנת לאפשר לכל שלושת הנציגים לכהן בכנסת. אבו רביעה נכנס לכנסת במקומו של סיף-אלדין אל-זועבי, שהתפטר לאחר שני שנות כהונה בכנסת, באפריל 1979{{הערה|{{דבר||השייך הבדווי אבו-רביע הושבע כח"כ|1979/04/04|00218}}}}. במהלך כהונתו עסק אבו רביעה במאבק נגד הפקעת חלקים נרחבים מאדמות השבט, לצורך הקמת [[בסיס נבטים]] ושדה תעופה עבור חיל האוויר. בסיס נבטים הוקם בעקבות [[הסכם השלום עם מצרים]] והצורך לפנות בסיסים בסיני{{הערה|{{דבר||פרם אצל אבו־רביע: בעד הפקעות תוך תשלום פיצוי הוגן|1979/11/27|00303}}}}{{הערה|{{דבר||הוראת פינוי לבדווים באיזור נמל התעופה שיקום בנגב|1978/12/17|00402}}}}{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|ועדת השרים שוב תדון בהפקעת אדמות הבדווים|1979/07/31|00301}}}}. לצורך הפינוי הוכנה הצעת חוק לפינוי ופיצוי בעלי האדמות משבט אבו רביעה{{הערה|{{מעריב||5 דונם שלחין תמורת כל 100 דונם קרקע|1979/12/07|00302}}}}.
===ההתנקשות בחייו===
ב[[הבחירותבמרץ לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]] זכתה הרשימה הערבית המאוחדת רק במנדט אחד והוחלט לקיים רוטציה על מנת לאפשר לכל שלושת הנציגים לכהן בכנסת. אבו רביעה נכנס לכנסת במקומו של סיף-אלדין אל-זועבי1980, שהתפטר לאחר שנת כהונה אחת בכנסת. במהלך כהונתו של אבו רביעה דרש ממנו ג'בר מועדי מאבו רביעה להתפטר על מנת שיוכל להיכנס לכנסת במקומו, כפיעל פי הסכם שסוכםהרוטציה{{הערה|{{מעריב||מועדי דורש מאבו רביע לפנות את מקומו בכנסת|1980/01/21|00411}}}}. נעשואבו גםרביעה סרב בטענה שעליו לטפל בחוק לפיצוי בעלי האדמות משבטו, ולא יוכל לעשות זאת עם יתפטר. נעשו ניסיונות נוספים לשכנעו להתפטר מתפקידו{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|"חיילים דרוזים באו לשכנעני שאפנה מקומי"|1980/04/28|01525}}}} לאחר שלא התפטר, [[רצח|נרצח]]פנה עלמועדי ידי בניולבית שלהמשפט, מועדי.אך הוא הובאתביעתו לקבורהנדחתה בביתמאחר הקברותשעל פי החוק התפטרות מהכנסת צריכה להיעשות מרצון חופשי, בתלובית כסיפההמשפט לא יכול לאכוף הסכמי רוטציה{{הערה|{{דבר|שלמה גינוסר|עשרותהאם אלפיםכל ליוו אתרוטציה השייך אבו רביע למנוחותפסולה?|19811980/0109/1416|0011500501}}}}.
 
ב-12 בינואר 1981 [[רצח|נרצח]] אבו רביעה, בעת שישב במכוניתו בכניסה למלון [[הולילנד]] בירושלים{{הערה|{{מעריב|זהר בלומנקרנץ, ברוך מאירי ויהושע ביצור|ב-4 כדורים בצווארו נרצח השייח אבו רביע בפתח מלון "הולילנד"|1981/01/13|00213}}}}. בניו של מועדי נתפסו והודו ברצח{{הערה|{{דבר||בהודעתו במשטרה סייף מעדי מתאר בפרטי־פרטים איך רצח את אבו־רביע|1981/12/02|00400}}}}{{הערה|{{דבר||שלושת בניו של מועדי הואשמו ברצח ח"כ אבו רביע|1981/02/11|00305}}}}. הוא הובא לקבורה בבית הקברות ב[[כסייפה]]{{הערה|{{דבר||עשרות אלפים ליוו את השייך אבו רביע למנוחות|1981/01/14|00115}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==