ויקיפדיה

השביתה הכללית בברצלונה (1919) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: עד \1 ב\2\3
מ הוספת קישור לבדלנות
שורה 4:
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], ספרד כמדינה נייטרלית שמשה מקור לתוצרת רבה שנדרשה לצדדים הלוחמים. ברצלונה, [[עיר בירה|בירת]] האזור המתועש של [[קטלוניה]] ראתה תעשיינים רבים שהתעשרו הודות לעסקים הפורחים. בד בבד עם הגידול התעשייתי, זכו ארגוני הפועלים לגידול משמעותי בקטלוניה. הגדול שבארגונים בברצלונה היה ה-CNT האנרכו-סינדיקלי שבסוף 1918 היו חברים בה כ-345,000 (מתוך 700-755 אלף חברים בכל ספרד) שהיוו כ-30% מכח העבודה בקטלוניה. הארגון השני בגודלו היה ה-[[UGT]] הסוציאליסטי שביוני 1918 היו בו כ-90,000 חברים והיה במגמת גידול. הפריחה של קטלוניה העלתה גם את הדרישה לעצמאות האזור, שהיה העשיר ביותר בספרד. בסוף ינואר 1919 ברצלונה הייתה על סף התפרצות בין הצבא שהתנגד לאוטונומיה לחבל, לבין הנציגות האזרחית של קטלוניה שדרשה אוטונומיה.
 
עם סיום מלחמת העולם שהייתה צפויה להביא לירידה בביקוש ובהתאם לירידה במחירים, התארגנו המעסיקים בפדרציה משלהם שנערכה לפעילות לשבירת ארגוני העובדים במטרה לאפשר הורדת משכורות עם ירידת מחירי התוצרת. המעסיקים מצאו בעל ברית במפקד הצבא בקטלוניה, הגנרל מילאנס דה בוש, אשר באמצע ינואר דרש מהשלטונות במדריד להשהות את הזכויות החוקתיות בקטלוניה כדי לאפשר לו להאבק במגמות הבדלנותה[[בדלנות]], אך גם, מבחינתו, להאבק באיגודים המקצועיים. המושל מילאנס השתמש בסמכויותיו על מנת להוציא אל מחוץ לחוק את ה-CNT, לעצור את מנהיגיו ולסגור את ה[[בטאון]] שלו{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=IBDCcHoPBiQC&pg=PA114&sig=U3NrpjBtKDm2yVgCPGrgqNRCRqQ#PPA118,M1 The Third Revolution: Popular Movements in the Revolutionary Era By Murray Bookchin], page 118}}.
 
==השביתה==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/השביתה_הכללית_בברצלונה_(1919)"