הבדלים בין גרסאות בדף "דיולה הבשי"

נוספו 30 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
== ביוגרפיה ==
הבשי נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף הבשי ומריה פולאצ'ק. הוא המשיך את לימודיו בתיכון בבית הספר התיכון ברחוב לובאג בבודפשט. לאחר מכן למד הנדסה כימית ב"אוניברסיטה המלכותית לטכנולוגיה על שם יוזף" (היום: האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט), שם סיים את לימודיו בשנת [[1912]]. בשנים [[1913]] - [[1914]] עבד כיועץ טכני במנהלת הספא ב[[פיישטיאני]], ואחר כך עד שנת [[1918]] כמהנדס מפעל ובהמשך כמהנדס מחקר בחברת "נורות ליבון וחברת החשמל המאוחדים בע"מ". הוא ארגן והוביל, עד שנת 1919, את "האיגוד הלאומי למהנדסים מועסקים", הארגון ההנדסי הסוציאליסטי הראשון בעולם.<ref>Korach Mór: Hevesi Gyula 1890–1970. ''Magyar Tudomány,'' 1970. 7–8. sz. 571. o.</ref> במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] השתתף בעבודתם של סוציאליסטים מהפכניים.
 
ב- [[29 בדצמבר]] [[1918]] בבודפשט התחתן הבשי בבודפשט עם אירמה רוטבַּרט (לימים אשתו של [[ארווין שינקו]]), בתם של יאקאב רוטברט וינקה רוזנוולד,<ref>A házasságkötés bejegyezve a Budapest IV. ker. polgári házassági akv. 538/1918. folyószáma alatt.</ref> אולם נישואים אלה הסתיימו במהרה בגירושים. הוא התחתן בשנית בבודפשט ב- [[19 ביולי]] [[1919]], עם יולן שטרן, בתם של מוזס שטרן ורגינה אושפיץ.<ref>A házasságkötés bejegyezve a Budapest IV. ker. polgári házassági akv. 280/1919. folyószáma alatt.</ref>
 
בין השנים [[1918]] - [[1919]] ערך את כתב העת התיאורטי של [[מפלגת הקומוניסטים בהונגריה]], (KMP) בשם, "אינטרנציונלה", יחד עם [[אלדאר קומיאט]]. באותה תקופה הוא היה חבר הוועד המרכזי של ה- KMP, ובמהלך [[הרפובליקה הסובייטית ההונגרית]] היה תחילה סגן קומיסר עם לסוציאליזציה במשך שבועיים, ולאחר מכן במשך שלושה וחצי חודשים קומיסר העם לייצור סוציאלי (בין היתר עם [[מתיאש ראקושי]]). לאחר נפילת הרפובליקה נמלט ל[[וינה|ווינה]], ל[[ברלין]] ואחר כך ל[[איטליה]], שם עבד בחברת החשמל של [[בולוניה]] ( Società Bolognese di Elettricità). הוא נאסר ונכלא שם ואחרי שחרורו התגורר ב[[סן מרינו]] זמן קצר. לאחר שגורש מאיטליה נסע ל[[ברית המועצות]] ועבד תחילה ב[[לנינגרד]] ואחר כך ב[[מוסקבה]]. שם הקים את "המכון המרכזי למידע טכנולוגי וכלכלי". בשנת [[1938]] נעצר שוב ועד שנת [[1946]] היה כלוא במחנה עבודה ([[גולאג]]). לאחר שחרורו שהה בעיר [[אלכסנדרוב (עיר)|אלכסנדרוב]] עד לקיץ [[1947]] עקב האיסור שהוטל עליו לשהות במוסקבה.
 
''{{ציטוט-צף|דעתו של בעלי הייתה ש[[יאנוש קאדאר]] הזמין אותו לוועד המרכזי של המפלגה מכיוון שהיה סקרן איזה אדם הוא. כשדיולה חזר הביתה מהוועד המרכזי, הוא בכה ולא אמר "חברים", אלא "אלה", "הם". הוא אמר פעם, "הייתי רוצה לראות חבר בוועד המרכזי של המפלגה שמוותר על כל הטבות".'' |אולה, אשתו על דיולה הבשי.}}
 
הוא חזר להונגריה בשנת [[1948]].
 
בשנים [[1949]] - [[1951]] היה נשיא "המשרד הלאומי לפטנטים".
 
בשנת 1948 מילא תפקיד משמעותי בהקמת הפדרציה של "האגודות מדעיות וטכניות" ו"הוועדה הלאומית לפיתוח טכני" בשנת [[1961]].
 
באוקטובר 1949 נבחר כחברלחבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים, ובמאי [[1956]] הוא הפך לחבר מן המניין. בשנים [[1951]] עד [[1958]], ואחר כך בין השנים [[1967]] עד [[1970]], הוא השתתף בניהול המוסד כחבר דירקטוריון.
 
בשנים 1949–1956 שימש הבשי כמזכיר אגף באקדמיה. בשנים 1956 עד 1960 היה מזכיר האקדמיה, ואחר כך, בין השנים 1960 עד 1967, סגן נשיא האקדמיה. בשנים [[1960]] עד [[1969]] היה מנהל קבוצת המחקר לכלכלה תעשייתית של האקדמיה ההונגרית למדעים.
במאי [[1956]] הוא הפך לחבר מן המניין.
 
בשנים [[1951]] עד [[1958]], ואחר כך בין השנים [[1967]] עד [[1970]], הוא השתתף בניהול המוסד כחבר דירקטוריון.
 
בשנים 1949 - 1956, הוא שימש כמזכיר אגף באקדמיה
 
בשנים 1956 עד 1960 היה מזכיר האקדמיה
 
בין השנים 1960 עד 1967 סגן נשיא האקדמיה.
 
בשנים [[1960]] עד [[1969]] היה מנהל קבוצת המחקר לכלכלה תעשייתית של האקדמיה ההונגרית למדעים.
 
הבשי היה חבר הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים ההונגרית הסוציאליסטית משנת [[1959]] ועד מותו.