השושלת הפאטמית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מוצאם וחשיבותם: קישורים פנימיים |
|||
שורה 44:
מוצאם של הפאטמים הוא מסלמייה {{אנ|Salamiyah}} בארצות דמשק, סוריה של ימינו, אך לא עלה בידם להקים ח'ליפות אלא באיפריקיה (תוניסיה של היום), הרחק מלב ההשפעה העבאסית. לאחר כיבוש [[מצרים]] בשנת [[969]] הם התיישבו בבירה החדשה של המדינה, [[קהיר]]. תחת שלטון הפאטמים הפכה מצרים למרכזה של אימפריה שהשתרעה בשיאה על פני [[צפון אפריקה]], [[סיציליה]], [[ארץ ישראל]], [[סוריה]], חופי [[הים האדום]] ב[[אפריקה]], [[תימן]] וה[[חג'אז]]. מצרים שגשגה בימי הפאטמים ופיתחה רשת ענפה של נתיבי סחר לאורך [[הים התיכון]] ו[[האוקיינוס ההודי]], שביססה את מעמדה של מצרים ככוח כלכלי בימי הביניים.
חשיבותם של הפאטמים בתולדות האסלאם היא עצומה. מבחינה דתית הם היוו דוגמה יחידה למצב שבו התקיימה זהות בין מוסד הח'ליפות לבין האמאמות, ובין שניהם לבין מסגרת מדינית רבת עוצמה. הפאטמים נאבקו בח'ליפות האומיית של אל-אנדלוס, אך בעיקר בח'ליפות העבאסית הסונית שהייתה יריבתם האידאולוגית העיקרית, ועל רקע זה יש לראות את התקדמותה מ[[מהדיה]]{{אנ|Mahdia}} לעבר מצרים וממנה הלאה לתוך ארצות דמשק (סוריה של היום). מסעותיהם הצבאיים ונוכחותם ביבשה וגם בים, עם אחד הציים החזקים בתולדות האסלאם, הייתה גורם חשוב גם בעיצוב [[האמירות הזנגית]] {{אנ|Zengid dynasty}} עד כיבוש הח'ליפות הפאטמית על ידם בתקופת [[צלאח א-דין]], וכמו כן הקרינה על ממלכת ירושלים הצלבנית שאף פלשה למצרים הפאטמית. מבחינה כלכלית, הייתה הח'ליפות הפאטמית משגשגת ברוב שנותיה, עד לרעב גדול שהכה בארץ משהנילוס עמד ולא גאה במשך שנתיים רצופות. בנוסף לפרנסה החקלאית המסורתית של מצרים, הגיע בתקופה הפאטמית המסחר עם [[תת-היבשת ההודית]] לשיאו ובתוך כך שגשגה גם הקהילה היהודית המקומית, שרבים מבניה כלכלו בדרך זו את צעדיהם.
==עליית הפאטמים==
| |||