זיכרון מודחק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
בין החוקרות הבולטות הגורסות שזיכרונות טראומטיים משוחזרים הם למעשה זיכרונות כוזבים, נמנות פרופ' [[אליזבת לופטוס]], חברת [[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] וחברת הוועדה המייעצת, המדעית והמקצועית של "קרן תסמונת הזיכרון הכוזב" {{אנ|False Memory Syndrome Foundation}}, וד"ר [[סוזן קלנסי]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]], שערכו שורה של מחקרים המראים כיצד זיכרונות כוזבים, כגון חטיפה על ידי [[חייזר]]ים, מתפתחים או מושתלים בקרב אנשים.
מנגד, עמדה הפוכה נתמכת על ידי ארגונים מדעיים, כמו [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]],{{הערה|[http://www.apa.org/topics/trauma/memories.aspx American Psychological Association - Can a memory be forgotten and then remembered? Can a 'memory' be suggested and then remembered as true?]|שמאל=כן}} האגודה ה[[קנדה|קנדית]] לפסיכיאטריה{{הערה|[https://ww1.cpa-apc.org/publications/position_papers/adult.asp Canadian Psychiatric Association - Adult Recovered Memories of Childhood Sexual Abuse]|שמאל=כן}} והחברה הבינלאומית למחקרים על [[דחק]] טראומטי.{{הערה|[http://www.istss.org/RememberingChildhoodTrauma.htm ISTSS - Remembering Childhood Trauma]|שמאל=כן}} בעקבות דיונים בפורום "סימפוזיון נברסקה על מוטיבציה", פורסמו ב-[[2012]] תוצאות מחקר, סקרי ספרות מדעית ודיון משותף לחוקרי זיכרון, חוקרי מוח ומומחים בטיפול;{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Belli, R. F. (Ed.)|שם = True and false recovered memories: Toward a reconciliation of the debate|כתב עת = Nebraska Symposium on Motivation. New York: Springer|כרך = 58|שנת הוצאה = 2012}}}} הנתונים שהוצגו נועדו לשפוך אור על האינטראקציה המורכבת בין גורמים [[קוגניציה|קוגניטיביים]], [[רגש]]יים ו[[מוטיבציה|מוטיבציוניים]] המשפיעים על זכירה ושיכחה של טראומות ילדות קשות. המסקנה המשותפת הייתה שאירועים טראומטיים ממושכים יכולים להיות מודחקים עד כדי שיכחה, ולצוף כעבור זמן אל ההכרה המודעת. ממצאי המחקר המדעי באו לידי ביטוי גם בערך "זיכרונות משוחזרים" המופיע ב"[[אנציקלופדיה]] של מוח האדם".{{הערה|[http://dynamic.uoregon.edu/jjf/articles/recoveredmemories.pdf Recovered Memories]|שמאל=כן}} ועדה שמונתה על ידי [[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]] (APA), והורכבה על ידי שלושה חוקרי זיכרון ושלושה מומחים בתחום הטראומה, ניסחה ב-[[1994]] [[נייר עמדה]] שקבע על סמך סקר הספרות המדעית כי "אפשר להיזכר בזיכרונות התעללות שנשכחו במשך זמן רב. המנגנונים המאפשרים היזכרות מאוחרת שכזו אינם ידועים לנו".{{הערה|[http://www.nnflp.org/apa/issue6.html IS IT POSSIBLE TO HAVE DELAYED MEMORIES OF BEING SEXUALLY ABUSED AS A CHILD?]|שמאל=כן}} החברה הבריטית לפסיכולוגיה (BPS) קבעה ב-1994 כי אובדן זיכרון של התעללות בילדות הוא תופעה שכיחה, כמו גם שחזור הזיכרונות הללו, וכי כל זיכרונות הילדות (הן הרציפים והן המשוחזרים) יכולים לכלול טעויות.{{הערה|[http://www.independent.co.uk/news/recovered-memories-of-sex-abuse-usually-true-1567763.html Recovered memories of sex abuse 'usually true']|שמאל=כן}}
גם בישראל התעוררה מחלוקת זו, בעקבות פסק דין של [[בית המשפט העליון]] משנת [[2014]],{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08039580_21b.txt|סוג=ע"פ|עותר=בני שמואל|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=[[10 בספטמבר]] 2014}}{{ש}}{{הארץ|רויטל חובל|הבת התלוננה בעקבות חלום, העליון הרשיע את אביה באונס|1.2429905|10 בספטמבר 2014}}{{ש}}[[דורון מנשה]], [https://www.jokopost.com/law/4021 "ערכים סמויים מן העין: בעקבות ההרשעה באונס שהסתמכה על חלום"], [[24 באוקטובר]] 2014}} שבו הורשע אדם באונס בתו על פי עדותה המבוססת על זיכרון משוחזר, על אודות אירועים שהתרחשו 12 שנים קודם לכן, כשהייתה בת 10. בעקבות המקרה פרסמו 47 [[פרופסור]]ים ישראלים, חברי [[סגל אקדמי]] בתחום הפסיכולוגיה וחקר הזיכרון, [[מנשר|גילוי דעת]], בו נטען כי אין כיום כלים מדעיים או קליניים המאפשרים זיהוי של זיכרון מודחק ספציפי כאמיתי. בין החותמים על גילוי הדעת היו חתן [[פרס נובל לכלכלה]] פרופ' [[דניאל כהנמן]], ושלושה חתני [[פרס ישראל]] לחקר הפסיכולוגיה. לטענתם, [[עדות]] המבוססת על זיכרון מודחק לא עומדת עדיין בסטנדרטים הנדרשים בחוק כדי להיחשב מהימנה בהליך משפטי.{{הערה|[https://cdn-media.web-view.net/i/wjwc8c/giluidaat.pdf גילוי דעת בנוגע למעמד המדעי של זיכרונות מודחקים ומשוחזרים], 12 באוקטובר 2014{{ש}}{{הארץ|רויטל חובל|עשרות מדענים וקלינאים נגד הרשעת אב באונס על בסיס זיכרון מודחק של בתו|1.2457356|13 באוקטובר 2014}}}} הקדימה את גילוי הדעת הודעה של האגודה למדעיות של [[פסיכולוגיה קלינית]], שתקפה את ההכרה המשפטית בישראל בזיכרונות מודחקים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.sscpweb.org/Media-Posts/3105726|כותרת = Israeli Supreme Court Endorses Dubious Recovered Memory Claims}}}} בתגובה, 105 חוקרי טראומה ומומחים מובילים מכל רחבי העולם, ביניהם גם ארבעה פרופסורים ישראלים ועוד 26 מטפלים ישראלים, פרסמו גילוי דעת נגדי ובו טענו כי לא נמצאה כל ראיה המניחה את התשתית לקביעה כי זיכרונות טראומה המופיעים לאחר אמנזיה הם סוג מיוחד של זיכרון שאינו ראוי לבדיקה הוגנת בבית משפט.{{הערה|[http://tdil.haifa.ac.il/index.php/2017-09-10-12-58-04 נייר עמדה נתמך־ראיות מדעיות בנושא זיכרונות טראומה "משוחזרים" או מנותקים], 27 בדצמבר 2014}}
| |||