עוגן – הבדלי גרסאות

'''עוגן''' הוא אביזר עשוי [[ברזל]] או חומר כבד אחר, שנועד לרתק [[כלי שיט]] או חפצים שונים למקום מסוים ב[[ים]], מבלי שייסחפו על ידי ה[[רוח]], ה[[גלי ים|גלים]], [[זרם ימי|זרמי הים]] או כל גורם אחר.

 

ישנם שלושה סוגי עוגן עיקריים - זמני, צף וקבוע. העוגן הקבוע נקרא גם מעגן והוא מוזז לעיתים נדירות. לא ניתן להעלותו אל סיפון האונייה, אך ניתן לשחררה ממנו. עוגן זמני נישא לרוב בידי כלי השיט ומורם על סיפונו כאשר הכלי בדרכו.

 

 

==תיאור==

העוגן המוכר יותר הוא הזמני, שניתן לשאתו על גבי כלי השיט. עוגן זמני מודרני מכיל בדרך כלל מוט מרכזי הנקרא שוק וחלק שטוח ומחודד בקצהו (ציפורני העוגן) שנאחז בקרקעית. בין השוק לציפורני העוגן מחברת לעיתים זרוע, והמקום שבו היא מתחברת לשוק נקרא כתר. השוק מצויד לרוב בטבעת או ב[[שרשרת]] כדי לחבר ביניהם. ישנם הרבה שינויים והוספות לצורה בסיסית זו. עוגן אדמירל לדוגמה, כולל גם חלק עליון (סטוק) הנשען על הקרקעית.

 

 

==התפתחות==

העוגנים הקדומים ביותר היו קרוב לוודאי סלעים. נמצאו עוגנים מסוג זה שהיו שייכים ל[[תקופת הברונזה]]. גם כיום מסתמכים מעגנים רבים על סלעים גדולים כאמצעי לריתוק כלי השיט. צורה זאת, המסתמכת על משקל רב בלבד, פועלת רק בעוגן קבוע. העברת עוגן שכזה למקום אחר היא כמעט בלתי אפשרית.

 

 

==סוגי עוגנים זמניים==

מגוון הצורות והדגמים רחב, אך יש נטייה לעוגנים מודרניים שניתן לסווגם לשלוש קבוצות: לכידה, מחרשה וקרס, בהתאם לשיטת אחיזתם בקרקע.

 

 

===עוגן מחרשה===

עוגן המחרשה חודר לכל סוגי הקרקע, אך לא מצטיין בסוג מסוים. צורת ה-"CQR" היא בעלת שוק המחוברת לציפורן העוגן באופן המאפשר לעוגן להסתובב כאשר כיוון הכוח משתנה, ולא להתנתק מהקרקע. בנוסף, לפי צורה זו, חוד העוגן יהיה מופנה כלפי הקרקעית, גם כאשר העוגן ינחת על צידו. בגרסה נוספת של עוגן המחרשה בשם "דלתה", החיבור בין השוק לציפורן העוגן הוא קשיח. כדי להשיג תוצאות זהות לגרסת ה-"CQR", נעזרים בזווית מדויקת ביניהם.

 

 

===עוגנים חדשים===

 

*בולוואגה (Bulwagga) הוא העוגן היחיד בעל שלוש ציפורני עוגן במקום שתים. הוא מתפקד היטב על פי בדיקות שנעשו בידי גופים בלתי תלויים.

*עוגן ספייד (Spade) הצרפתי אהוד במיוחד בקרב הימאים, למרות מחירו היקר. הוא מאופיין בשוק ניתן לפירוק ואפשרות של בנייה מאלומיניום, דבר ההופך את אותו לקל יותר ונוח לאכסון.

 

===תכנון העגינה===

בעת תכנון העגינה ישנם מספר גורמים בהם יש להתחשב. הם כוללים את העוגן, הכבל, החיבור ביניהם, חיבור הכבל אל כלי השיט, סוג הקרקע, מזג האוויר ועומק המים.

 

 

לעומק המים השפעה רחבת היקף. על פיה נקבע אורך הכבל שמחושב ממקומו על כלי השיט ועד קרקעית הים. לדוגמה, אם עומק המים הוא שמונה מטרים, וגובה הכבל על הספינה הוא מטר אחד מעל המים, יש לחשב את אורך הכבל על פי מרחק של תשעה מטרים מהקרקעית. אורך הכבל בדרך כלל גדול פי ארבעה ממרחקו מקרקעית הים.

 

===שיטות עגינה===

הצורה הפשוטה ביותר של עגינה היא איתור המקום הרצוי, הטלת העוגן כאשר כלי השיט בתנועה, התחפרות העוגן בקרקע ועצירת כלי השיט. לאחר שנמצא המקום המתאים לעגינה יש לבחון את המצב בשלמותו: עלולים להיות באזור כלי שיט נוספים, ייתכן שמזג האוויר שונה מהצפוי או שישנם סיכונים שאינם מצוינים בתרשימים ובשל כך הופך המקום לבלתי ראוי לעגינה.

 

בעת הטלת העוגן על כלי השיט להתייצב כנגד הרוח או הזרם ולהיסחף או לנוע אחורה. העוגן מורד במהירות עד נעיצתו בקרקע ועצירת כלי השיט.

 

 

פותחו מספר שיטות שתפקידן להפחית את טלטולי כלי השיט או להתמודד עם מזג האוויר.

 

====עגינה מפוצלת====

 

צורה זו של עגינה מגבילה גם את טלטולי הספינה.

==קישורים חיצוניים==

{{מיזמים|ויקישיתוף=Anchor|שם ויקישיתוף=עוגנים|ויקימילון=עגן ירכתים|ויקימילון 2=עגן|ויקימילון 3=עגן אדמירלי|ויקימילון 4=עגן חרטום}}

 

[[קטגוריה:חלקי כלי שיט]]