רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה – הבדלי גרסאות

כאמור ישנם דעות שונות בחישוב המידות בשיעורי זמנינו., מחלוקת זו מבוססת על סתירה בחישובים, הנזכרתשנזכרת לראשונה על ידי הרב [[יחזקאל לנדא]] בספרו של ה'[[נודע ביהודה]]', בין שיעור הארוךה[[אורך]] של האגודליםה[[אגודל]]<nowiki/>ים לשיעור הנפחה[[נפח]] של הזיתיםה[[זיתים]] והביציםוה[[ביצים]]. לדוגמה, בתלמודב[[תלמוד בבלי]] נזכר כי ניתן למדוד את הגודלהאגודל של המינימום הנצרך לכשרותו של '[[מקווה']] באחד משני האופנים: האחד, שיעור אורך - [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] על אמה ברום שלוש אמות. והשני, שיעור נפח - ארבעים [[סאה (מידת נפח)|סאה]]. שני שיעורים אלו מוכרחים להיות תואמים. אולם בחישוב הדבר נמצא ששתי צורות מדידה אלה, אינם מסתדרים: על מנת להגיע למידדה מדויקת, נחלק את האמה לטפחים, ואת הטפח לאגודלים. בכל אמה יש שישה טפחים, ובכל טפח יש ארבעה אגודלים. זאת אומרת, שבאמה יש עשרים וארבעה אגודלים. אגודל אגודל ממוצע, על פי בדיקה שערך הנודע ביהודה הוא 2.4 ס"מ. אם נחשב את הנפח של מקוה כזה, נחלק לארבעים נגיע לשיעור של סאה. נחלק את התוצאה במאתיים שמונים ושמונה ונגיע לשיעור כזית. אולם זה יוצא בדיוק פי שניים מגודל זית ממוצע בן ימינו.