הבדלים בין גרסאות בדף "רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה"

←‏רקע: קישורים פנימיים
(←‏רקע: תיקון קישור)
(←‏רקע: קישורים פנימיים)
 
ישנם דעות שונות בחישוב המידות בשיעורי זמנינו, מחלוקת זו מבוססת על סתירה בחישובים שנזכרת לראשונה על ידי הרב [[יחזקאל לנדא]] בספרו ה[[נודע ביהודה]], בין שיעור ה[[אורך]] של ה[[אגודל]]<nowiki/>ים לשיעור ה[[נפח]] של ה[[זיתים]] וה[[ביצת תרנגולת|ביצים]]. לדוגמה, ב[[תלמוד בבלי]] נזכר כי ניתן למדוד את האגודל של המינימום הנצרך לכשרותו של [[מקווה]] באחד משני האופנים: האחד, שיעור אורך - [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] על אמה ברום שלוש אמות. והשני, שיעור נפח - ארבעים [[סאה (מידת נפח)|סאה]]. שני שיעורים אלו מוכרחים להיות תואמים. אולם בחישוב הדבר נמצא ששתי צורות מדידה אלה, אינם מסתדרים: על מנת להגיע למידדה מדויקת, נחלק את האמה לטפחים, ואת הטפח לאגודלים. בכל אמה יש שישה טפחים, ובכל טפח יש ארבעה אגודלים. זאת אומרת, שבאמה יש עשרים וארבעה אגודלים. אגודל אגודל ממוצע, על פי בדיקה שערך הנודע ביהודה הוא 2.4 ס"מ. אם נחשב את הנפח של מקוה כזה, נחלק לארבעים נגיע לשיעור של סאה. נחלק את התוצאה במאתיים שמונים ושמונה ונגיע לשיעור כזית. אולם זה יוצא בדיוק פי שניים מגודל זית ממוצע בן ימינו.
בנודע ביהודה הסיק מכך שהזיתים בימינו נתקטנו בחצי ממה שהיו בזמן [[חז"ל]]. לדעת רבי [[חיים נאה]] המדידה של שיעור האגודלים שעשה הנודע ביהודה אינה נכונה, אלא שיעורם הוא 2 ס"מ, ולא 2.4.
 
כאמור בעקבות שאלתו של הנודע ביהודה, ישנם כיום שתי שיטות עיקריות בשיעור המידות:
 
* '''שיטת רב [[אברהם חיים נאה]]''' (הגר"ח נאה) - מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקיםה[[פוסקים]] הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע ה[[דרהם]]{{אנ|Dirham}}, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב [[עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק.
 
* '''שיטת [[החזון איש]]''' - מבוססת על מדידת [[הנודע ביהודה]] לשיעור הרביעית{{הערה|בספר "ציון לנפש חיה"(צל"ח)}}, על פי התחשיב של הגמרא{{הערה|{{בבלי|פסחים|קט|א}}}} המבוסס על שיעור האצבע מתוך הנחה שהיא נמדדת ברוחב, ולפי מדידת החזון איש שיעורה הוא 2.4 סנטימטרים. ההפרש של 20% בשיעור האורך משמעותו כמעט הכפלה של מידות הנפח, ומכאן הסיק הנודע ביהודה שהביצים קטנו למחצית מגודלן בזמן חז"ל, ויש להניח שהביצים בגודל כפול לשם חישוב השיעורים. הורו כדבריו [[החתם סופר]]{{הערה|שו"ת או"ח קכ"ז.}}, הגר"א{{הערה|[[מעשה רב]], סימן ע"ד וק"ה.}}, רבי [[חיים מוולוז'ין]]{{הערה|שערי רחמים - מנהגי הגר"א ז"ל, אות קס"ה.}} ועוד מספר קהילות בגולה{{הערה|[[יעקב ישראל קניבסקי|הקהילות יעקב]] בהקדמה לספר שיעורין של תורה)}} וכן נוהג הרב [[חיים קנייבסקי|חיים קניבסקי]].