הבדלים בין גרסאות בדף "רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה"

מ
←‏מידות אורך: קישורים פנימיים
(←‏רקע: קישורים פנימיים)
מ (←‏מידות אורך: קישורים פנימיים)
 
ישנם דעות שונות בחישוב המידות בשיעורי זמנינו, מחלוקת זו מבוססת על סתירה בחישובים שנזכרת לראשונה על ידי הרב [[יחזקאל לנדא]] בספרו ה[[נודע ביהודה]], בין שיעור ה[[אורך]] של ה[[אגודל]]<nowiki/>ים לשיעור ה[[נפח]] של ה[[זיתים]] וה[[ביצת תרנגולת|ביצים]]. לדוגמה, ב[[תלמוד בבלי]] נזכר כי ניתן למדוד את האגודל של המינימום הנצרך לכשרותו של [[מקווה]] באחד משני האופנים: האחד, שיעור אורך - [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] על אמה ברום שלוש אמות. והשני, שיעור נפח - ארבעים [[סאה (מידת נפח)|סאה]]. שני שיעורים אלו מוכרחים להיות תואמים. אולם בחישוב הדבר נמצא ששתי צורות מדידה אלה, אינם מסתדרים: על מנת להגיע למידדה מדויקת, נחלק את האמה לטפחים, ואת הטפח לאגודלים. בכל אמה יש שישה טפחים, ובכל טפח יש ארבעה אגודלים. זאת אומרת, שבאמה יש עשרים וארבעה אגודלים. אגודל אגודל ממוצע, על פי בדיקה שערך הנודע ביהודה הוא 2.4 ס"מ. אם נחשב את הנפח של מקוה כזה, נחלק לארבעים נגיע לשיעור של סאה. נחלק את התוצאה במאתיים שמונים ושמונה ונגיע לשיעור כזית. אולם זה יוצא בדיוק פי שניים מגודל זית ממוצע בן ימינו.
בנודע ביהודה הסיק מכך שהזיתים בימינו נתקטנו בחצי ממה שהיו בזמן [[חז"ל]]. לדעת רבי [[חיים נאה]] המדידה של שיעור האגודלים שעשה הנודע ביהודה אינה נכונה, אלא שיעורם הוא 2 ס"מ, ולא 2.4.
 
כאמור בעקבות שאלתו של הנודע ביהודה, ישנם כיום שתי שיטות עיקריות בשיעור המידות:
 
==מידות אורך==
היחידה הבסיסית של האורך היא [[אצבע]], והיא המגדירה את יתר היחידות.
 
{| border="1" cellspacing="2" cellpadding="1"
==פירוט והרחבה על מידות האורך==
===אצבע, אגודל===
[[אצבע]] ואגודל, הן מידות תנאיות. משמעות תאורטית מקובלת - רוחב אצבעו של אדם בינוני בחלק הרחב מעל הפרק האמצעי של האגודל. לפי פרופסור לפיזיקה [[אברהם יהודה גרינפלד]] (פרופסור לפיזיקה) המדידה נעשית כשהאגודל נוטה על צידו ולא על פניו. משמע בעובי אצבעו של אדם בינוני- במקום הרחב ביותר בעובי האגודל.{{הערה| ראו מאמריו: "מידה כנגד מידה" ירחון "מוריה"(שנה יא, גיליון ז-ח(קכז- קכח). תחומין ה, "התאמת האגודל ליתר אמות המידה" עמ' 379-401 }}
 
שיטה נוספת לחישוב: 7 גרגרי [[שעורה תרבותית|שעורה]] בינוניים הדחוקים זה בצד זה, או, אורך 2 גרגרי שעורה זה אחר זה שלא בדוחק. הגדרות אלו עם שעורה של ימינו תואמות את השיטה שקובעת את מידת האצבע ל-1.9 ס"מ. ואם אלו גרגרי שעורה גדולים - 2 ס"מ{{הערה|משקולות של תורה סוף פרק כב, מדות ומשקולות של תורה פרק כג, עמ' 7 בקונטרס שיעור הרביעית מתוך ספר הידורי מידות}}.
 
===סיט===
מידה [[תנאים|תנאית]]. בשימוש למדידות הקשורות בבגדיםב[[בגדים]] ואריגים ([[אריגה]], [[טוויה]], [[תפירה]], [[צביעה]] וכיוצא בזה). מובאת בווריאציות שונות "רוחב הסיט", "מלוא רוחב הסיט", "מלוא הסיט".
 
====משמעות תאורטית====