רוק אנד רול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
אמנם ה[[בלוז]] יצא מה[[אופנה]] ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], אך כבר ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|הארבעים]] החלו תמורות ב[[מוזיקה]], אשר הביאו לחזרתו בגרסה [[כלי נגינה|אינסטרומנטלית]] מודרנית: בשנת [[1930]] פותחו ה[[גיטרה חשמלית|גיטרה החשמלית]] וה[[אורגן חשמלי|אורגן החשמלי]], ובשנת [[1951]] הומצאה [[גיטרה בס|גיטרת הבס החשמלית]], שקיבלה תפקיד שהיה עד אז נחלתו הבלעדית של ה[[קונטרבס]].
פיתוחם של שלושת כלי הנגינה החשמליים, ובמיוחד הגיטרה החשמלית, השפיע על שני סגנונות מוזיקליים: ה[[קנטרי|קאנטרי]] והבלוז. נגני ה[[קאנטרי]] עברו עתה מ[[בנג'ו]] לגיטרות חשמליות. בעוד שהאירופאים ניגנו בגיטרות הקלאסיות בעזרת האצבעות והציפורניים בלבד, האמריקאים ניגנו בגיטרות החשמליות בעזרת [[מפרט]], כמו שלפני כן ניגנו בבנג'ו. שינוי עמוק יותר חל בבלוז [[שנות ה-40 של המאה ה-20|בשנות הארבעים]]: מוזיקאים [[אפרו-אמריקאים]] מובילים וביניהם; [[צ'ארלי כריסטיאן]], [[טי-בון ווקר]], [[ג'ון לי הוקר]], [[מאדי ווטרס]], [[צ'אק ברי]] ואחרים עברו לנגן בגיטרה חשמלית, דבר שהפך את הגיטרה החשמלית ליותר ויותר פופולרית. בשנים אלה מנגינות הבלוז עברו עיבוד אלקטרוני-מודרני ונוצר ג'אנר חדש בשם בלוז חשמלי ([[:en:Electric_blues|אנ]]'). סגנון נגינה זה
==צורת הנגינה==
| |||