חמשת הבלבד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
עקרון זה הועלה בעת הרפורמה כנגד הכנסיה הקתולית אשר, לדעת לותר, מאמינה שגאולת האדם תלויה בשתוף פעולה בין החסד האלוהי ומעשי האדם. במילים אחרות - בעוד ששתי הדוקטרינות, הלותרנית והקתולית, מקבלות את הרעיון שהחסד הוא מתנת אמת תמידית של האל, הלותרנים סוברים שלמעשי האדם אין שום השפעה על מתנת חסד זו ותוצאותיה (דעה המכונה גם מונרגיזם - monergism) בעוד שהקתולים סוברים שתחת מעטה החסד, האדם יכול לפעול ולשתף פעולה עם חסד האל כדי להגביר את עוצמת החסד המוענק לו לשם גאולת נפשו (דעה המכונה גם סינרגיזם - synergism), תאולוגים רבים סבורים שלא באמת קיים הבדל בין גישות שתי הדוקטרינות. כבר בוועידת הכנסיה השניה ב[[אורנג']] בשנת [[529]] נקבע שהאמונה, על אף היותה תלויה ברצונו החופשי של האדם, היא נובעת, בבסיסה, מהחסד האלוהי המאיר את נפש האדם ומכוון אותו אל האמונה. ב[[ועידת טרנטו]] אשר התקיימה לסירוגין בין השנים 1545-1563 כתגובה לרפורמת הפרוטסטנטים, נקבע שהגאולה אפשרית דרך החסד האלוהי בלבד ואילו האמונה והמעשים הטובים הם אמצעים משניים ואף הם עצמם, נובעים מהחסד.
 
מאידך, מרתין לותר סבר שקיים הבדל עמוק בין הדוקטרינות וכתב (בספרו "אל האצולה הנוצרית של האומה הגרמנית" מ- 1520): "אם האפיפיור יאשר שהאל עצמו, עקב חסדו ודרך ישו, שופט צדק את החוטאים, אנחנו נישא אותו על כפינו וננשק את רגליו". פשרה מסויימת בין שתי הדעות הושגה רק בנובמבר [[1999]], כאשר נערך דיון בין נציגים של הכנסיות הלותרניות ונציגים מה[[ותיקן]] ונקבע שרק על ידי החסד והאמונה במשיח הגואל, ולא בגלל מעלה או הצטיינות (merit) שלנו, אנו זוכים לקבל מידי האל את רוח הקודש המחדשת את לבותינו והמציידת ומדריכה אותנו למעשים טובים.
 
[[קטגוריה:הרפורמציה הפרוטסטנטית]]