אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
'''אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים''' הוא [[פתגם]] [[עברית|עברי]] שמקורו בדברי ה[[אמוראים]]. משמעות אמרה זו היא שגם בעת צרה וסכנה גדולה אין לאדם [[יאוש#ביהדות|להתיאש]], ועליו ל[[תפילה (יהדות)|התפלל]] ויוכל על ידי כך לשנות את גזר דינו, קשה ככל שיהיה. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מיוחסת אמרה זו ל[[חזקיהו המלך]] שאמר אותה בשם [[דוד המלך]].
==מקור הפתגם בתלמוד==
בתלמוד הבבלי, במסכת ברכות, מובא ש[[חזקיהו]] המלך חלה ונטה למות, בא אליו [[ישעיהו]] הנביא [[ביקור חולים|לבקרו]], ואמר לו שהוא ימות: "ויאמר אליו: כה אמר ה', צו לביתך, כי מת אתה ולא תחיה!". לאחר דין ודברים בינהםביניהם, אמר ישעיהו שלא יעזור לו דבר כי "כבר נגזרה עליך גזירה". בשלב זה חזקיהו ענה לישעיהו: "בן אמוץ, כלה נבואתך וצא. כך מקובלני מבית [[דוד המלך|אבי אבא]], אפילו [[חרב]] חדה מונחת על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". חזקיהו לא התייאש, התפלל, והחלים ממחלתו לחמש עשרה שנים נוספות של מלכות{{הערה|ראו {{תנ"ך|מלכים ב|כ}}, {{תנ"ך|ישעיה|לח}}, ו({{בבלי|ברכות|י|א}}).}}.
 
[[רש"י]] מפרש, שחזקיה למד זאת מדוד שהתפלל לה' בזמן המגפה לאחר המפקד שעשה בסוף [[ספר שמואל]]: "ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם, ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי." שאפילו שהמלאך כבר החל פגועלפגוע בעם עדיין דוד התפלל לה' שתעצר המגפה. בהמשך בהמלצת [[גד הנביא]], דוד הולך לקנות את גורן [[ארונה היבוסי]], בונה שם מזבח ומקריב שם קורבנות, ואכן המגפה נעצרה.
 
רבי [[חיים בן עטר]] מדגיש שהמדובר הוא אפילו על החרב החדה של [[האנשה של המוות#מלאך המוות ביהדות|מלאך המוות]], והיינו אפילו אם נודע לו שמשמים נגזר דינו למיתה עליו להתפלל משום שיוכל על ידי כך לשנות את גזר דינו{{הערה|"חפץ ה'" לברכות י עמוד א, על פי דברי [[רש"י]] בברכות שם דיבור המתחיל "מקובלני".}}.