בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות – הבדלי גרסאות

בשנת [[1908]] עבר בית-הספר לאחד משני מבנים, שנרכשו בעבורו על ידי ה[[קק"ל]].{{הערה|1=ראו: [[יגאל צלמונה]], '''100 שנות אמנות ישראלית''', מוזיאון ישראל, ירושלים, עמ' 27}} המעבר אפשר את התרחבותו של בית-הספר. בשנת [[1910]] נחנך המבנה השני. בשנת 1911 הגיע מספר המורים בבית-הספר ל-15, ומספר התלמידים והפועלים עלה ל-269.{{הערה|1=ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), '''"בצלאל" של שץ, 1903-1929''', מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 55}} עם זאת, המצב הכספי הקשה של בית-הספר, ביקורות על סגנונם ואיכותם של מוצרי בצלאל והמאבק על השליטה-בבית הספר, היוו מוקדי חיכוך קבועים בקשר שבין שץ לועד המפקח בברלין.{{הערה|1=ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), '''"בצלאל" של שץ, 1903-1929''', מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 76-55}}

 

 

עיצובן הרוחני של סדנאות אלו הושפע מאוד מתנועות אומנות אירופיות, כגון תנועת "[[ארטס אנד קרפטס]]" של [[ויליאם מוריס]], מהגותו של [[ג'ון ראסקין]] ואחרים. יצירות האומנות של בצלאל נשענו על עבודה ידנית עמלנית. אחד הביטויים להשפעות אלו הייתה הקמתה של "[[מושבת בצלאל]]" ב[[בן שמן]], שהוקמה בשנת [[1910]] ובה יושבו [[צורפות|צורפים]] עולים מ[[תימן]], מתוך מטרה ליצירת שילוב ציוני בין חיי האומנות המסורתית לעיבוד האדמה. את המושבה ניהל [[בן-ציון בן-אהרון]] ובניהולה היה מעורב גם [[שמואל פרסוב (אמן)|שמואל פרסוב]], ראש המחלקה למלאכת כסף בבצלאל, שהושתתה אף היא על כישורי הצורפים התימנים.{{הערה|1=ראו: עפרת, גדעון, "[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_20.5.pdf מושבת האמנים בבן שמן, 1910-1913]", [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], מס' 20. ראו [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_20.5.pdf קובץ דיגיטלי] מאתר יד יצחק בן צבי }}