מסגרת עם מלכת שבא ותרנגול הבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 14:
המסגרת נעשתה בטכניקה של מקשה במחלקת המקשה של "בצלאל" או באחת מן הקבוצות, כגון "נצן" או "שרא"ר", שעסקו בטכניקה זו במסגרת בין הספר. נושא העיטור שאוב מ"[[ספר האגדה]]" שערכו [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[יהושע חנא רבניצקי]]. על פי האגדה, [[מלכת שבא]] קורעת את בגדיה מעליה בשל פחד ותרנגול הבר מגיע אליה כשהוא נושא איגרת מ[[שלמה המלך]]. בחלקה התחתון של המסגרת מופיעה דמותה של מלכת שבא. היא מתוארת שוכבת בחצרה ולובשת בגדים תחתונים. משני צידי התיאור מופיעים [[עצוץ|עציצים גדולים. ברקע, מעבר לגדר הארמון, מופיע תיאור של עיר. בחלקה העליון של המסגרת מופיע תיאור של שתי ציפורים, הדומות בעיצובן ל[[פסיוניים|פסיון]] או [[טווס]]. רבן מחבר בין שני חלקי המסגרת באמצעות זנב הציפור ובאמצעות עץ [[תמר מצוי|תמר]] גדול.
 
רבן עסק בדמותה של מלכת שבא מספר פעמים. מלבד מסגרת זו יצר רבן סדרה של איורים ובהן דמותה של מלכת שבא, שהוצגו בשנת [[1922]] בתערוכה של "[[אגודת אמנים עברית]]".{{הערה|1=ראו: {{הפועל הצעיר||מתערוכת האמנים בירושלים|1922/05/05|01001}}}} מסגרתהעיצוב שימש ליצירת מספר לא ידוע של מסגרות, ב[[פליז]] או ב[[כסף (חומר)|כסף]]. אחת מן המסגרת בעיצוב זה, שמקורה באוסף [[יצחק אינהורן]], הוצגה בתערוכה "בצלאל של שץ" (1982) שהתקיימה ב[[מוזיאון ישראל]].{{הערה|1=ראו: '''"בצלאל" של שץ: רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 1982, פריט 991}}
 
==הערות שוליים==