פסח – הבדלי גרסאות

| שם = פסח

| שם בשפת המקור =

| כיתוב = שולחן ערוך לקראת [[ליל הסדר]]

| שמות נוספים = חג הפסח, חג המצות, חג החירות, חג האביב וחג הגאולה.

| תאריך סיום =

}}

 

[[מצווה|מצוות]] החג המרכזיות הן [[איסור אכילה]], [[איסור הנאה|הנאה]] ובעלות על [[חמץ]] במהלך כל החג, ו[[מצוות עשה]] של אכילת [[מצה]] ו[[סיפור יציאת מצרים]] בלילה הראשון של החג, הוא [[ליל הסדר]]. בליל הסדר מצווה [[מן התורה]] לאכול מצה ו[[מרור]] ולספר על יציאת מצרים, ו[[מדברי חכמים]] גם לשתות [[ארבע כוסות]] [[יין]]. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, התקיימו בחג הפסח גם מצוות ה[[שלושת הרגלים|עלייה לרגל]], הקרבת [[קורבן פסח]] ב[[ערב פסח|ערב החג]] ואכילתו ב[[ירושלים]] עד חצות הלילה של ליל הסדר. לאחר [[חורבן בית המקדש]] מצוות אכילת מרור בליל הסדר היא מדברי חכמים.

==מקור החג==

{{הפניה לערך מורחב|יציאת מצרים}}

 

 

:{{ציטוטון|וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, '''פֶּסַח''' הוּא לַ-ה'.|<small>{{תנ"ך|שמות|יב|יא|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}} {{ציטוטון|וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם '''וּפָסַחְתִּי''' עֲלֵכֶם, וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי.|<small>{{תנ"ך|שמות|יב|יג|טו|קצר=כן|ללא=ספר}}</small>}}

 

 

בהמשך מסעם, אירוע שעל פי [[חז"ל]] התרחש ביום [[שביעי של פסח]],{{מקור}} ניצלו בני ישראל ב[[ים סוף]]. המצרים חזרו בהם זמן קצר לאחר צאת בני ישראל, והחליטו לרדוף אחריהם ולהשיבם לעבדות. כשהשיגו אותם, חנו בני ישראל על שפת ים סוף ולא יכלו להימלט, אך [[עמוד הענן]] חסם את המצרים במהלך הלילה כשאלוהים [[קריעת ים סוף|בקע את ים סוף]] ובני ישראל עברו בתוכו. לפנות בוקר שב הים למקומו ופרעה וכל חילו [[טביעה (אדם)|טבעו]] בים.

 

==שמות החג==

 

 

 

 

היום האחרון של החג נקרא '''[[שביעי של פסח]]''', ועל פי [[חז"ל]] הוא נחוג כיום טוב כיוון שבאותו יום [[קריעת ים סוף|נקרע ים סוף]]. מסיבה זו יש שקוראים ביום זה את [[שירת הים]]. ה[[יהדות קראית|קראים]] קוראים ליום השביעי '''שביעי עצרת''', על פי הפסוק {{ציטוטון|שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה.|{{תנ"ך|דברים|טז|ח}}}}

 

==הכנות לקראת פסח==

===לימוד הלכות החג===

בגמרא מובאת [[ברייתא]] העוסקת בהכנה לפסח באמצעות לימוד הלכות פסח: "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום"{{הערה|{{בבלי|פסחים|ו|א}}}}. שלושים יום אלו מתחילים ב[[פורים]]. בעבר היו שחישבו את תאריך חג הפסח לפי מניין הימים מיום הפורים, דבר שהוביל להשלכה דינית לגבי הנוהג לקרוא את המגילה קודם ליום הפורים, במקרים שונים{{הערה|במסכת מגילה ({{בבלי|מגילה|ב|א|ללא=מסכת}}) מובאת ברייתא לדעת רבי יהודה שעל פיה ניתן להקדים את קריאת המגילה רק כאשר: {{ציטוטון|השנים כתיקונם וישראל שרויין על אדמתן}}. אבל בתקופה אחרת, {{ ציטוטון|הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה}}. רש"י מפרש שתושבי הגלויות מחשבים את תאריך פסח לפי זמן קריאת מגילה בפורים, ואם יקדימו את זמן קריאת מגילה ליום הכניסה, עשויים להגיע לאכילת חמץ בפסח עקב טעות בחישוב התאריך הנכון של החג}}. הרמב"ם השמיט בספרו [[יד החזקה]] דין זה ששואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום{{הערה|על השמטה זו, ראו: {{HebrewBooks|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|'''שואלין ודורשין בהלכות הפסח'''|42901|בתוך: [[בית אהרן וישראל]], גליון קמח, ניסן תש"ע, עמ' מט-נד|ללא|עמוד=47}}.}}. היום העיקרי ללימוד הלכות החג הוא שבת שלפני פסח, הנקראת [[שבת הגדול]]. בשבת זו נושאים רבנים דרשות ארוכות מהרגיל, העוסקות בהכנה הלכתית ורוחנית של הציבור לפסח.

 

===קמחא דפסחא===

{{ערך מורחב|קמחא דפסחא}}

 

 

===הכשרת כלים===

{{הפניה לערך מורחב|הגעלת כלים}}

במהלך הימים שלפני החג מכינים את המטבח לקראת פסח, מנקים ומכשירים את כל הכלים לשם כך. נהוג לנקות את הכלים המשמשים ל[[בישול]] ולאחסון ה[[מזון]], כמו [[תנור]], [[תנור מיקרוגל|מיקרוגל]], [[מקרר]] ו[[כיור]]ים. גם פה, לרוב הניקיון הוא מעבר לדרישה ההלכתית. יש הנוהגים לקנות כלים חדשים לפסח או להשתמש במערכת כלים נוספת המיוחדת לפסח, ויש המכשירים את הכלים הרגילים לפסח. בהכשרה יש הלכות רבות, הכלל המנחה הוא "כבולעו כן פולטו", זאת אומרת שיש להוציא את החמץ מן הכלי באותה דרך בה הוא נבלע בכלי. לדוגמה, אם משתמשים בכלי בדברים חמים, יש להכשירו באמצעות מים רותחים, ואם בדברים צוננים, די בשטיפה במים פושרים.

 

===איסור מלאכה===

לפי ההלכה, אסור לעשות מלאכה בערב פסח, לאחר חצות היום. חומרתו של האיסור מתבטאת בקביעה, שהעושה מלאכה בזמן זה - ראוי לנידוי{{הערה|1={{שולחן ערוך|אורח חיים|תסח|א}}}}. עם זאת, מותרת מלאכה הנעשית כהכנה לחג, כגון תיקון הבגדים לחג. טעם האיסור - משום שבזמן שבית המקדש היה קיים היה ה[[קורבן פסח|פסח]] נשחט לאחר חצות, ויום בו האדם מביא קורבן - הוא עבורו כיום טוב, שאין עושים בו מלאכה, וגם בזמן הזה, שאין קורבן - האיסור במקומו עומד.

לגבי הזמן שלפני חצות היום - היו קיימים בימי חז"ל חילוקי מנהגים, ובמקומות מסוימים נהגו שלא לעשות מלאכה מתחילת היום, בעוד שבמקומות אחרים הסתפקו באיסור מחצות. לפי המשנה{{הערה|1={{משנה|פסחים|ד|ה}}.}} מנהג הגליל היה שלא לעשות מלאכה עד חצות, בעוד שמנהג יהודה היה לעשות מלאכה עד חצות. חכמים קבעו שמנהג זה מחייב את כל בני המקום בו נוהגים מנהג זה, ואף הדר במקום שבו נוהגים לעשות מלאכה עד חצות, אם הוא בא למקום שבו אין עושים מלאכה - אסור לו לעשות שם מלאכה בפרהסיא, כדי שלא לעורר מחלוקת{{הערה|1={{בבלי|פסחים|נא|ב}}.}}.