קריעת ים סוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: צוי\1
←‏ניסיונות להסבר מדעי: סדר: קודם פסקת המבוא הכללית, ואז פירוט רשימת המתווים שהוצעו
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 32:
==ניסיונות להסבר מדעי==
{{ערך מורחב|ערכים=[[יציאת מצרים]], [[יציאת מצרים בביקורת המקרא]]}}
השערה נפוצה כיום טוענת כי חציית ים סוף בעצם לא הייתה ב[[הים האדום|ים האדום]], המזוהה עם "ים סוף" המקראי, אלא חצייה של מקווה מים אחר בו היו קני סוף. לפי דעה זו, מקור הזיהוי הוא ב[[תרגום השבעים|תרגום היווני לתנ"ך]], שתרגם את "ים סוף" כ"ים האדום" (Ερυθρά Θάλασσα), ומכאן בא הזיהוי הלקוי. שורה של ארכאולוגים שבדקו את ההשערה ונחשפו לתמונות לוויין של מצרים משנות השישים לעומת מצרים כיום, הפחות מפותחת, גילו כי בעבר הרחוק הייתה ימה ששכנה בסמוך ל[[סיני]], מזרחית לדלתת הנילוס. עדויות שנאספו מן השטח מוכיחות שמקווה מים זה, [[ימת בלה]], היה עתיר צמחייה, ונטען שהוא "ים סוף" המקראי. אולם מנגד, השערה זו מוקשה ממספר מקורות מקראיים{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|לא}}, {{תנ"ך|במדבר|יד|כה}}, {{תנ"ך|דברים|ב|א}}, ועוד.}} בהם הכינוי 'ים סוף' מתייחס לשלוחה המזרחית של הים הנקרא כיום 'ים סוף', דבר המהווה ראיה לכך שאכן שתי האצבעות של הים האדום נקראו בלשון המקרא בשם 'ים סוף'. אחד המקומות הבולטים הוא הפסוק: {{ציטוטון|וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם|מלכים א פרק ט', פסוק כ"ו}}.
 
במהלךישנם השנים,חוקרים אישיםשהציגו וחוקריםמספר שהניחומתווים כיאפשריים אכןלאירוע התרחש בעבר הרחוק מאורע פיזי כלשהוטבעי בו נסוגו מימי מקווה מים באופןנסוגים ניכרעד לעין,כדי כך שהתאפשרשאפשר לעבור אותםבתוכם, ומניחים כי אכן התרחש בעבר הרחוק מאורע כלשהו שסיפק את הבסיס לסיפור המקראי – הציעו מספר מתווים אפשריים להתרחשות כזו. תרחישים אלו נועדו על ידי מנסחיהם להיות סבירים מבחינה מדעית, כך שאפשר יהיה לטעון שאכן קרו בעבר הרחוקהתרחשו ונחוו על ידי האוכלוסייה שדיווחה מאוחר יותר על קריעת ים סוף., אולם אף אחד מהם לא הוכחהתקבל כמבוסס מדעית.
השערה נפוצה כיום טוענת כי חציית ים סוף בעצם לא הייתה ב[[הים האדום|ים האדום]], המזוהה עם "ים סוף" המקראי, אלא חצייה של מקווה מים אחר בו היו קני סוף. לפי דעה זו, מקור הזיהוי הוא ב[[תרגום השבעים|תרגום היווני לתנ"ך]], שתרגם את "ים סוף" כ"ים האדום" (Ερυθρά Θάλασσα), ומכאן בא הזיהוי הלקוי. שורה של ארכאולוגים שבדקו את ההשערה ונחשפו לתמונות לוויין של מצרים משנות השישים לעומת מצרים כיום, הפחות מפותחת, גילו כי בעבר הרחוק הייתה ימה ששכנה בסמוך ל[[סיני]], מזרחית לדלתת הנילוס. עדויות שנאספו מן השטח מוכיחות שמקווה מים זה, [[ימת בלה]], היה עתיר צמחייה, ונטען שהוא "ים סוף" המקראי. אולם מנגד, השערה זו מוקשה ממספר מקורות מקראיים{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|לא}}, {{תנ"ך|במדבר|יד|כה}}, {{תנ"ך|דברים|ב|א}}, ועוד.}} בהם הכינוי 'ים סוף' מתייחס לשלוחה המזרחית של הים הנקרא כיום 'ים סוף', דבר המהווה ראיה לכך שאכן שתי האצבעות של הים האדום נקראו בלשון המקרא בשם 'ים סוף'. אחד המקומות הבולטים הוא הפסוק: {{ציטוטון|וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם|מלכים א פרק ט', פסוק כ"ו}}.
 
מתווה אפשרי אחד הוא הטענה ש[[רוח]]ות [[מזרח]]יות חזקות שנהגו לפקוד את אזור ים סוף, במקום בו קיים רכס מתחת לפני המים (אזור של מים רדודים) אשר חוצה את הים, כך שניתן היה לצעוד מחוף לחוף. הטוענים כך מוצאים ראיה לשיטתם בסיפור המקראי עצמו, שם מופיע "וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם".{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יד|כא}}}} רעיון זה הוכח ניסויית, בתנאי [[מעבדה]]. מחקר מ-[[2010]] שנערך על ידי צוות מ[[המרכז הלאומי למחקר אטמוספירי]] (NCAR) ו[[אוניברסיטת קולורדו]] ב[[ארצות הברית]] אישר אפשרות של קריעת ים סוף כתוצאה מתהליכים [[הידרודינמיקה|הידרודינמיים]] הנובעים מהשפעת הרוחות על המים בתנאים מסוימים. החוקרים נקטו במיקום מסוים בדרום [[הים התיכון]], וערכו עליו סימולציות ממוחשבות לגבי צורות שונות של קו החוף הקדום, שיאפשרו היבקעות כגון זו המתוארת בתורה. על פי המודל, בהינתן צורת U של נהר הנילוס, ו[[לגונה]] רדודה לאורך החוף, הרי שרוח במהירות של 100 קמ"ש הנושבת במשך 12 שעות ברציפות יכולה הייתה לדחוף את המים בעומק של 2 מטר.{{הערה|[https://www2.ucar.edu/news/parting-waters-computer-modeling-applies-physics-red-sea-escape-route Parting the waters: Computer modeling applies physics to Red Sea escape route]{{קישור שבור|13 באוקטובר 2016}}; [http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0012481 Dynamics of Wind Setdown at Suez and the Eastern Nile Delta]. מחקרים קודמים הצביעו על אפשרות כזו, אך הצריכו רוח בעוצמת [[הוריקן]]; במחקר זה נקבע מיקום אחר ממחקרים קודמים ונערכו מודלים אחרים, וכך ניתן היה להגיע למהירות רוח סבירה יותר.}} על פי המודלים הממוחשבים, עם תום השפעת הרוח, המים צפויים לחזור באחת למקומם ולהטביע את העוברים בהם, בדיוק כמתואר בסיפור המקראי. תאוריה זו ממקמת את ים סוף בלגונות מְלוּחוֹת מזרחית לדלתת הנילוס - כגון ימת בלה או [[ימת ברדוויל]].