ויקיפדיה

חוק הזכות לעבודה בישיבה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 24:
[[בית הדין לעבודה]] הוסמך בחוק לתת [[צו מניעה|צווי מניעה]] או [[צו#צו משפטי|צווי עשה]] לתיקון הפרה של הוראות החוק, וכן לפסוק [[פיצויים]] נגד מעבידים המפירים את החוק. על הפרת הוראות החוק ניתן להגיש גם [[תובענה ייצוגית]], בשם קבוצת עובדים שנפגעו, כשם שאפשר להגישה בגין הפרת [[חוק שכר מינימום]] או הפרת [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]], אך מאידך, על פי [[חוק תובענות ייצוגיות]], תביעה כזו אינה יכולה להיות מוגשת על ידי עובד שחל עליו [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] ומעבידו הוא צד להסכם. עם זאת פסק בית הדין לעבודה כי על אף של[[ארגון עובדים]] ניתן הכוח להגיש תביעה בגין הפרת החוק, לא ניתן לראות בהפרת החוק משום [[סכסוך קיבוצי]], שכן הדגש ביישוב סכסוכים קיבוציים הוא על דיון מהיר, ואילו תביעה על פי חוק זה דורשת בירור מקיף של ראיות עובדתיות.
 
לאחר אישור החוק החלו קבוצות מאורגנות של פעילים חברתיים וחברי הכנסת לסייר ב[[רשת שיווק|רשתות השיווק]] כדי לאתר מעסיקים אשר מונעים מעובדיהם לשבת במהלך עבודתם. ברוב בתי העסק שנבדקו לא יושם החוק.{{הערה|1={{ynet|טל רבינובסקי|הח"כים בדקו: למרות החוק, הקופאיות עומדות|3399260|13.5.07}}}} כמו כן, משך זמן רב לאחר חקיקת החוק, לא סופק מקום ישיבה לסדרנים ב[[מליאת הכנסת]]. [[הסתדרות העובדים הכללית]] הגישה בקשת צד בסכסוך קיבוצי נגד 61 מקומות עבודה בטענה שהפרו את החוק. במהלך הזמן שחלף מאז הגשת הבקשה הצד ועד לדיון בה, הגיעה ההסתדרות להסכמי פשרה עם חלק מן המשיבים, ובית הדין נתן תוקף של פסק דין להסכמים אלה. ההליכים נגד משיבים אחרים נמחקו לבקשת ההסתדרות, ונותרו 21 משיבים. הבקשה בעניין המשיבים שנותרו נדחתה בנימוק שאינה מתאימה לדיון בהליך של סכסוך קיבוצי.{{הערה|1=[http{{גלובס|נועם שרביט|ביה"ד://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML5.nsf/4B97DFC03C2FFF784225746400555981/$FILE/014E87420A044ABA4225745B0035F869.html?OpenElement סקעל 238/07ההסתדרות הסתדרותלהגיש העובדיםתביעות הכללית החדשהפרטניות נגד כנעןמפרי ספא"חוק קופתהקופאיות"|1000350510|15 חוליםביוני מאוחדת ואחרים], ניתן ב-4.6.2008}}.}} ההסתדרות ערערה על ההחלטה ל[[בית הדין הארצי לעבודה]]{{הערה|{{הארץ|חיים ביאור|ההסתדרות לא מרפה|1.1336139|9.7.2008}}}}.
 
בית הדין הארצי לעבודה דן לראשונה ובאופן יסודי ומקיף בהוראות החוק בפסק דין שניתן ב[http://www.glima.info/verdicts/16-11-2011b.pdf ע"ע 33680-08-10, דיזנגוף קלאב בע"מ, מועדון שייפ דיזנגוף - יעקב זואילי; ביום 16.11.11]. באותו המקרה נפסקו לעובד שהוראות החוק הופרו כנגדו במשך כחודשיים וחצי, "פיצויים לדוגמה" בשיעור 50,000 ש"ח, ונקבע כי אלו פיצויים עונשיים אשר נועדו לחנך ולהרתיע מעבידים מפני הפרת הוראות החוק.
שורה 38:
* [http://www.shelly.org.il/print/243?page=14 אפשר לשֶבֶת], נאומה של שלי יחימוביץ' לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית
* {{ynet|ד"ר איתי גל|ח"כ יחימוביץ' צדקה: עמידה בעבודה מסוכנת לבריאות|3450965|19.9.2007}}
* לפסיקתפסיקת 50,000 ש"ח פיצויים לדוגמה בשל הפרת החוק ראה: [http://www.glima.info/verdicts/16-11-2011b.pdf ע"ע 33680-08-10 (ארצי) דיזינגוף קלאב בע"מ-מועדון שייפ דיזינגוף — זואילי; ניתן ב-16 בנובמבר 2011].
* [http://www.bilaw.co.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94/ לראשונה בישראל, פיצוי לקופאית על עמידה ממושכת] - מאת אתי אברמוב "ידיעות אחרונות" 26.04.07
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_הזכות_לעבודה_בישיבה"