ויקיפדיה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עריכה
עריכה
שורה 61:
 
חלק מסגל המורים והמנהלים כיהנו קודם בגימנסיות עבריות אחרות בליטא, בהן הגימנסיה העברית ב[[וילקובישק|ווילקובישק]] (נוסדה ב-1919), שבה הורו את כל המקצועות בעברית ב[[הברה ספרדית]] (כפי שהתקבל קודם לכן ב[[היישוב|יישוב בארץ ישראל]]). מנהלה של הגימנסיה בווילקובישק מ-1920,{{הערה|שם=מנדלסון-מישקוץ|מ. י. מנדלסון-מישקוץ, 'הגימנסיה העברית בווילקובישק', בתוך: דב ליפץ, נתן גורן [ואחרים] (עורכים), '''יהדות ליטא''', כרך ב (תל אביב תשל"ב), עמ' 151 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 873).}} ד"ר [[צמח פלדשטיין]], שלימד קודם בגימנסיה של [[מגנוס קרינסקי]] ב[[ורשה|וורשה]] ואחר-כך בגימנסיה ב[[קאליש]], ובתקופת המלחמה ייסד גימנסיה ב[[מינסק]], התמנה ב-[[1922]] כמנהל הגימנסיה העברית הריאלית בקובנה ושימש בתפקידו עד סגירתה ב-[[1940]]. פלדשטיין היה גם חבר המרכז הציוני ([[ציונים כלליים]]) וחבר הוועד המרכזי של רשת החינוך העברית הציונית "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" בליטא.{{ש}}
ד"ר [[יהושע פרידמן]], שהתמנה תחתיו כמנהל הגימנסיה בווילקובישק, היה כעבור שנתיים למנהל המדור לבנות של הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה.{{הערה|שם=מנדלסון-מישקוץ}} פרידמן, בנו של [[אליעזר אליהו פרידמן]] (סופר ועסקןופעיל ציוני, מראשוני "[[חיבת ציון]]" והעורך-המייסד של היומון העברי ה[[ורשה|וורשאי]] "[[הצופה (ורשה)|הצופה]]"), היה סופר, מחנך ועסקן תרבות, חבר נשיאות רשת החינוך העברי "תרבות" וקרוב לתנועות הנוער, בעיקר ל"[[השומר הצעיר|שומר הצעיר]]", ומתרגם עברי של [[ספרות רומא העתיקה|היצירה הרומית הקלאסית]]. ב-[[1931]], עם איחוד כיתות הבנים והבנות תחת קורת גג אחת, היה פלדשטיין המנהל ופרידמן היה לסגנו. לאחר עלייתו של פרידמן לארץ ישראל ב-[[1933]] החליף אותו בתפקיד סגן המנהל ד"ר אברהם קיסין.
 
מורי הגימנסיה הריאלית, כמו מוריהן של יתר הגימנסיות העבריות בליטא, התמודדו עם מספר קשיים, ובהם בראש ובראשונה היעדר תוכנית לימודים קבועה ואחידה ומחסור ב[[ספר לימוד|ספרי לימוד]] וקריאה עבריים. המורה שמעון ז"ק מספר כי המורים "נאלצו לתרגם ולעבד את החומר להרצאות ולשיעורים ולמוסרו לתלמידים בצורת רשימות, או הסתפקו בספרי לימוד בודדים, שהגיעו לידם במקרה ובעקיפין מהגימנסיות בארץ ישראל".{{הערה|שם=ז"ק, 134}} היו מהם שחיברו ספרי לימוד, שיצאו בעיקר בהוצאת א' פּטָשֶק (פטאשק, פּטאשעק; בליטאית: Ptašekas, פטאשקאס) בקובנה:{{הערה|על בית מסחר הספרים של אברהם פטאשק (Abraomas (Abromas) Ptašekas) שברחוב הנשיא (Prezidento){{כ}} 6 בקובנה ראו: {{מעריב|[[דוד לאזר|ד. ל.]]|קובנה העברית|1963/01/25|01408}}.}} יעקב דומבליאנסקי חיבר [[מקראה|מקראות]] לכיתות הראשונות וספר לימוד [[דקדוק]] עברי למתחילים; נח לידסקי חיבר ספרי לימוד בדקדוק ו[[תחביר]] עברי; יוסף ליוושין חיבר ספרי [[גאוגרפיה]] של ליטא [[היסטוריה של ליטא]]; שמואל קפיט חיבר ספרי לימוד במקצועות שונים ב[[מתמטיקה]], כמה מהם עם עמיתו מרדכי סיסיצקי; ד"ר אברהם קיסין ושלום פינצ'וק – ספרי לימוד בטבע; וד"ר לוי חיים יפה – בפיזיקה.
שורה 124:
 
|-
| 1922–1940 || ד"ר [[צמח פלדשטיין|צמח פֶלדשטיין]] || ([[1884]]–[[1944]]), [[מחנך]] ועסקןופעיל [[ציונות|ציוני]] ו[[תחיית הלשון העברית|עברי]], שימש כמנהל הגימנסיה במשך מרבית שנות פעילותה. הרצה על נושאים מן הספרות העולמית (בתרגום עברי) וההיסטוריה הכללית. היה [[פוליגלוט]] שדיבר באופן שוטף עברית, יידיש, גרמנית, רוסית, אנגלית וליטאית, ויכול היה לשוחח גם ב[[צרפתית]] ו[[פולנית]]. היה נואם מבריק והשתתף בעיתונות היהודית. נספה ב[[השואה|שואה]].|| [[קובץ:Cemach Feldstein portrait on October 1935.jpg|מרכז|120px]]
|-
| 1924–1931 || ד"ר [[יהושע פרידמן]] (מנהל המדור לבנות; מ-1931 סגן המנהל) || ([[1934]]-[[1885]]), מלומד, [[מחנך]] [[עברי]], עסקן תרבות [[יהדות ליטא|יהודי ליטאי]], [[משורר]] ו[[מתרגם]] עברי. לימד בגימנסיה לטינית וספרות עברית. ב-1933 עלה עם משפחתו לארץ ישראל.|| [[קובץ:Yehoshua Fridman portrait.jpg|מרכז|120px]]
שורה 202:
| [[נתן גרינבלאט]] (גורן)
| עברית, ספרות עברית, יהדות, היסטוריה, גאוגרפיה ופיזיקה
| ([[1956]]-[[1887]]), סופר, [[עיתונאי]], [[מסה (חיבור עיוני)|מסאי]] ו[[מבקר ספרות|מבקר]] [[ספרות יידיש|יידי]] ו[[ספרות עברית|עברי]], [[מחנך]] עברי ועסקןופעיל [[ציונות|ציוני]] בליטא וב[[היישוב|יישוב]], איש [[תנועת העבודה]]. כבש לעצמו מקום מרכזי בחינוך היהודי ובספרות העברית והיידית בליטא. מעמודי התווך של התנועה העברית והחינוך העברי בליטא. העמיד אלפי תלמידים ואלפי קוראים. טיפח כשרונות ספרותיים צעירים והיה עורכם של כתבי עת עבריים שונים: "הצופה", "הד ליטא" ו"נתיבות". השתתף בעיתונים ובכתבי העת "[[די אידישע שטימע]]", "אונזער וועג" ו"[[די צייט]]", והיה עורכו הראשי של "דאָס וואָרט". פרט לגימנסיה הריאלית, לימד ב[[הגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה|גימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה]] ובבית המדרש העברי למורים של [[תרבות (רשת חינוך)|רשת "תרבות"]] בקובנה, כיהן כיו"ר הסתדרות המורים העבריים בליטא והיה חבר מרכז "תרבות", וכיהן כבוחן הראשי למורים עבריים מטעם משרד החינוך הליטאי. פעיל בחברה ההיסטורית-אתנוגרפית, חיבר ערכים על הספרות העברית והיידית באנציקלופדיה הליטאית, כתב בעיתונות הליטאית הכללית והרצה ברדיו הליטאי על ארץ ישראל ועל היצירה היהודית. בעל תואר מוסמך בהיסטוריה מ[[אוניברסיטת ויטאוטאס הגדול|אוניברסיטת קובנה]], על עבודה בנושא הציונות והספרות העברית. ב-[[1935]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל.
| [[קובץ:Nathan Goren portrait with a hat in Lithuania ca. 1925.jpg|מרכז|120px]]
|-
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הגימנסיה_הריאלית_העברית_בקובנה"