הגדה של פסח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון שגיאות ניקיון לפי שגיאות ניקיון: אפשרויות קובץ שגויות (תג)
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 201:
יצירת "[[הגדה קיבוצית לפסח|ההגדה הקיבוצית לפסח]]" החל ב[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]], והמשיך לחוגים נוספים. נכתבו מספר "הגדות קיבוציות", בעלות הבדלים פנימיים. לכולן הייתה אוריינטציה [[ציונות|ציונית]] ו[[חקלאות|חקלאית]], ובמקביל הייתה [[חילונים|חילונית]]. הגדות אלו אמנם מבוססות בחלקן על ההגדה המסורתית, אך מופיעים בהם גם טקסטים ואיורים חדשים, ובראשם אזכורים לאירועים מן האקטואליה של היהדות והציונות ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]], ראיית היציאה "מעבדות לחירות" באור הציונות המתחדשת, וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את ה[[אביב]].
 
הגדת מעפילי עתלית - "עבדים היינו לפרעה בגרמניה"{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3866332,00.html הגדת מעפילי עתלית]}} היא אחת ההגדות שהיו המשך למסורת ההגדות הקיבוציות המהוות פירוש חילוני אקטואלי להגדה המסורתית.{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/non_traditional_haggadot/Pages/non-traditional-haggadot1.aspx הגדות לא-מסורתיות], באתר [[הספרייה הלאומית]]}} בשנת 1940 נכלאה ב[[מחנה המעצר בעתלית]] קבוצת צעירים שברחו מ[[גרמניה הנאצית]] על סיפונה של האוניה "[[הילדה (אוניית מעפילים)|הילדה]]" ונתפסו על ידי הבריטים. עם התקרב חג הפסח החל מנחם רביב, לימים חבר קיבוץ [[הזורע]], לכתוב מחדש את ההגדה בגרמנית, תוך פירוש מחדש של הטקסט המסורתי והתאמתו לאירועי הבריחה מגרמניה, העלייה לארץ, השבי בידי הבריטים והחלום הציוני. רודא ריילינגר, צייר ואמן, ולימים גם הוא חבר קיבוץ הזורע, אייר את ההגדה שתורגמה מגרמנית לעברית. לערב הסדר התאספו כ-40 חברי ה[[ורקלויטה|וורקלויטה]] ו[[השומר הצעיר]] שהיו במחנה, וקראו את ההגדה שחוברה, חלקה בעברית וחלקה בגרמנית, לתדהמתם של שומרי המחנה הערבים והבריטים.
 
==לקריאה נוספת==