מחשב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 176.12.179.160 (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק
הרמן הולרית ==> הרמן הולרית'
שורה 27:
ב־[[1801]] הציג הצרפתי [[ז'וזף מארי ז'אקאר]] את המצאתו, [[נול]] הפועל באמצעות [[כרטיס מנוקב|כרטיסים מנוקבים]] ובכך טווה תבניות מסובכות מאוד. הנול של ז'אקארד לא היה מחשב אמיתי, אך היווה שלב משמעותי בהתפתחות המחשב המודרני. [[צ'ארלס בבג']] היה הראשון שהגה ותכנן מחשב הניתן לתכנות עוד ב־1837, אך המכשיר לא נבנה מעולם, בשל קשיים כלכליים שאיתם נאלץ להתמודד, ומשום שהתקציבים שהוקצו יועדו למכונה קודמת (שגם היא לא הושלמה), שהייתה למעשה מכונת חישוב מכנית, לא מחשב, בשם [[מנוע הפרשים|מנוע ההפרשים]] של בבג'{{הערה|שם=LTR-הערה3|[http://www.newscientist.com/article/mg20827915.500-lets-build-babbages-ultimate-mechanical-computer.html Let's build Babbage's ultimate mechanical computer], New Scientist, 23 December 2010{{ש}}{{cite journal |last1=Fuegi |first1=J. |last2=Francis |first2=J. |title=Lovelace & Babbage and the creation of the 1843 'notes'|url=https://www.scss.tcd.ie/coghlan/repository/J_Byrne/A_Lovelace/J_Fuegi_&_J_Francis_2003.pdf |journal=IEEE Annals of the History of Computing |volume=25 |issue=4 |year=2003 |doi=10.1109/MAHC.2003.1253887}}{{ש}}{{cite book|ref=COLLIER|last=Collier|first=Bruce|title=The little engine that could've: The calculating machines of Charles Babbage|year=1970|publisher=Garland Publishing Inc|isbn=0-8240-0043-9|url=http://robroy.dyndns.info/collier/index.html}}}}
 
עד סוף [[המאה ה-19|המאה ה־19]] הופיעו מספר חידושים, כמו הכרטיס המנוקב ו[[שפופרת ריק|שפופרת הריק]] שלימים יתגלו כשימושיים בתחום המחשוב. הכרטיסים המנוקבים שימשו כבר אז לצורך עיבוד נתונים רחב־היקף ב[[ארצות הברית]], שבוצע ב[[מכונת טבולציה|מכונות טבולציה]] (tabulating machines) שתכנן [[הרמן הולרית']].
 
במחצית הראשונה של המאה ה-20, פתרו מדענים רבים בעיות חישוביות באמצעות מחשבים אנלוגיים שהשתמשו במודל מכני או אלקטרוני של הבעיה כבסיס לחישוב. אף על פי שמכונות אלה נעשו מתוחכמות יותר ויותר עם השנים, הן הפכו לנדירות עם פיתוחו של המחשב הדיגיטלי הניתן ל[[תכנות]].