הגדה של פסח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 147:
על פי החוקר [[דניאל גולדשמידט]] ההגדה של פסח "לא בידי מחבר אחד נתחברה ולא בידי חבורת מחברים, ובכלל לא נתחברה לצורך ליל הסדר, אלא גופה לקט דברים מן המקרא, מן המשנה ומן המדרש, טופסי ברכות, תפילות ופיוטים".{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (הדפסה נוספת: תש"ח), עמ' 3.}}
[[קובץ:Sarajevo Haggadah.jpg|270px|ממוזער|עמודים מתוך [[הגדת סרייבו]]]]
רבים מהרכיבים שאוגדו מאוחר יותר בהגדה נזכרים עודכבר ב[[תקופת בית שני]], אך לא ידוע מתי התגבש נוסח ההגדה: נראה שסדר פסחהפסח, שנועד להחליף את [[קרבן הפסח]] של ימי המקדש החרב, נחגג בצורה דומה למדי עוד במאה השנייה לספירה, כבר בעת עריכת [[המשנה]]. כמו כן, חלקים מהטקסט התגבשו בעקבות [[הפולמוס היהודי-נוצרי]] וקטעים מסוימים בהגדה נועדו לבטל את ההשקפה הנוצרית. הנוסח הקדום ביותר של "הגדה של פסח" מופיע בחיבורו של רב [[סעדיה גאון]], [[סידור רב סעדיה גאון]], מ[[המאה העשירית]]. הפיוטים והפזמונים צורפו ב[[ימי הביניים]]. ההגדה זכתה למהדורות רבות מספור, ונכתבו אודותיה פירושים רבים החל בתקופת [[הראשונים]] ועד לזמננו. הנוסחים העיקריים הם: מנהג איטליה ומחזור רומא, מנהג בלקן ומחזור רומניה, מנהג אשכנז - צפון-צרפת - אנגליה, מנהג דרום צרפת, מנהג ספרד ומנהג תימן.{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, עמ' 3.}}
 
בביבליוגרפיה של [[אברהם יערי]], המונה הגדות מראשית הדפוסה[[דפוס]] ועד 1960, נכללות 2,717 הגדות. בביבליוגרפיה מאוחרת יותר, שיצאה על ידי [[מפעל הביבליוגרפיה העברית|מפעל הביבליוגרפיה]], בעריכת [[יצחק יודלוב]], נמנו 4,730 הגדות שנדפסו עד שנת 1960.
 
בקרב [[יהודי תימן]] נהוג להוסיף את ה[[מא כ'בר]], קטע הנאמר על ידי ילד שתוכנו קיצור ההגדה בשפה [[ערבית תימנית]], על מנת שמשתתפי הסדר שאינם דוברי עברית יוכלו להבין ולקיים את מצוות ההגדה.
 
=== טענת ישראל יובל בדבר השפעה נוצרית ===
לפי גישתו של ההיסטוריון [[ישראל יובל]], הוביל [[חורבן בית המקדש השני]] בשנת [[70]] הוביל לשינוי פרדיגמה ביחס לפסח, מחג שבליבו [[קורבן פסח|קורבן]], הפך החג לכזה שבלבו עומדים ליטורגיה ונרטיב.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ישראל יובל|שם=הפוסחים על שתי הסעיפים: ההגדה של פסח והפסחא הנוצרית|כתב עת=תרביץ|שנת הוצאה=תשנ"ו}}}} בתוך תקופת השינויים הזו התפתחו ביחס לליל הסדר שני נרטיבים מקבילים: נרטיב יהודי שחרת על דגלו את יציאת מצרים ואת הגאולה העתידית; נרטיב נוצרי שחרת על דגלו את צליבת ישו ואת הגאולה לעתיד לבוא. עם הזמן נעשה מאמץ הדדי לטשטש את המקור המשותף וקווי הדמיון בין הטקסים והטקסטים. אצל הנוצרים הדמיון טושטש בעקבות שינוי מועד [[חג הפסחא]], מי"ד/ט"ו ניסן ליום א' שלאחר אמצע החודש הירחי שחל לאחר יום השוויון. ואילו אצל היהודים הדמיון טושטש בטקסט של הטקס עצמו.
 
יובל מנסה להתחקות אחר התפתחות הסיפורים-הנרטיבים. לדידו, הסיפור היהודי – ההגדה, מתפתח רק בתקופת יבנה ולא ידוע על נוהג כזה בתקופת הבית. הסיפור הנוצרי, לעומת זאת, נכתב לראשונה ב[[אגרות השליחים]] (סוף המאה ה-2). שם, לפי הסיפור ישו נתגלה לתלמידיו וציווה עליהם לחוג את הפסח על ידי זכירת מותו. בנוסף, הוא אמר להם שמישהו מתלמידיו ייאסר ובהמשך ישוחרר מהכלא. הסיפור רומז למאסרו של [[פטרוס]] ושחרורו שמעוצב בדומה ליציאת מצרים (הורדוס מקביל לפרעה, מלאך מקביל למשה, פטרוס מקביל לעמ"י). בסיפור הנוצרי פטרוס חוגג עם שאר התלמידים עד קריאת התרנגול בבוקר ואז הוא שב לכלא להיות [[מרטיר]]. אם כן, ניתן לראות בדרשות של חז"ל על כך שמצווה לספר ביציאת מצרים עד ימות המשיח היא שלילה של פרשנות אלטרנטיבית של סיפור "יציאת מצרים" היסטורי-מודרני שמקדמים הנוצרים - צליבת ישו.