הגדה של פסח – הבדלי גרסאות

רבים מהרכיבים שאוגדו מאוחר יותר בהגדה נזכרים עודכבר ב[[תקופת בית שני]], אך לא ידוע מתי התגבש נוסח ההגדה: נראה שסדר פסחהפסח, שנועד להחליף את [[קרבן הפסח]] של ימי המקדש החרב, נחגג בצורה דומה למדי עוד במאה השנייה לספירה, כבר בעת עריכת [[המשנה]]. כמו כן, חלקים מהטקסט התגבשו בעקבות [[הפולמוס היהודי-נוצרי]] וקטעים מסוימים בהגדה נועדו לבטל את ההשקפה הנוצרית. הנוסח הקדום ביותר של "הגדה של פסח" מופיע בחיבורו של רב [[סעדיה גאון]], [[סידור רב סעדיה גאון]], מ[[המאה העשירית]]. הפיוטים והפזמונים צורפו ב[[ימי הביניים]]. ההגדה זכתה למהדורות רבות מספור, ונכתבו אודותיה פירושים רבים החל בתקופת [[הראשונים]] ועד לזמננו. הנוסחים העיקריים הם: מנהג איטליה ומחזור רומא, מנהג בלקן ומחזור רומניה, מנהג אשכנז - צפון-צרפת - אנגליה, מנהג דרום צרפת, מנהג ספרד ומנהג תימן.{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, עמ' 3.}}

בביבליוגרפיה של [[אברהם יערי]], המונה הגדות מראשית הדפוסה[[דפוס]] ועד 1960, נכללות 2,717 הגדות. בביבליוגרפיה מאוחרת יותר, שיצאה על ידי [[מפעל הביבליוגרפיה העברית|מפעל הביבליוגרפיה]], בעריכת [[יצחק יודלוב]], נמנו 4,730 הגדות שנדפסו עד שנת 1960.

לפי גישתו של ההיסטוריון [[ישראל יובל]], הוביל [[חורבן בית המקדש השני]] בשנת [[70]] הוביל לשינוי פרדיגמה ביחס לפסח, מחג שבליבו [[קורבן פסח|קורבן]], הפך החג לכזה שבלבו עומדים ליטורגיה ונרטיב.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ישראל יובל|שם=הפוסחים על שתי הסעיפים: ההגדה של פסח והפסחא הנוצרית|כתב עת=תרביץ|שנת הוצאה=תשנ"ו}}}} בתוך תקופת השינויים הזו התפתחו ביחס לליל הסדר שני נרטיבים מקבילים: נרטיב יהודי שחרת על דגלו את יציאת מצרים ואת הגאולה העתידית; נרטיב נוצרי שחרת על דגלו את צליבת ישו ואת הגאולה לעתיד לבוא. עם הזמן נעשה מאמץ הדדי לטשטש את המקור המשותף וקווי הדמיון בין הטקסים והטקסטים. אצל הנוצרים הדמיון טושטש בעקבות שינוי מועד [[חג הפסחא]], מי"ד/ט"ו ניסן ליום א' שלאחר אמצע החודש הירחי שחל לאחר יום השוויון. ואילו אצל היהודים הדמיון טושטש בטקסט של הטקס עצמו.