אקורדיון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
 
== היסטוריה ==
[[קיריל דמיאן]] {{אנ|Cyrill Demian}}, יליד [[טרנסילבניה]], רשם [[פטנט]] על האקורדיון הראשון בשנת [[1829]] ב[[וינה|ווינה]], אם כי מכשיר דומה הומצא ב[[ברלין]] כמה שנים קודם לכן. מאז עבר האקורדיון שיפורים ותוספות עד למוצר המוכר כיום.
 
כיום מיוצרים אקורדיונים בעיקר בארצות אירופה. החברות המובילות במומחיות ייצור הכלי הן ברובן ב[[איטליה]]. הידועות שבהן: בוגארי, אקסלסיור, ויקטוריה, פיגיני, סקנדלי, סטימו סופרני ופאולו סופראני. חלקן מחלקות את הייצור והשיווק עם ארצות הברית, כדוגמת אקסלסיור ובל. יצרן אקורדיונים גדול נוסף, [[הונר]] (Hohner) קיים ופעיל בגרמניה מאז אמצע המאה ה-19. עם הקמתו, ייצר [[מפוחית פה|מפוחיות פה]] בלבד ובהמשך גם אקורדיונים.
שורה 41:
בשנת 1963 חיבר המלחין הישראלי [[מרק לברי]] יצירה לאקורדיון בליווי תזמורת סימפונית ("רפסודיה ישראלית") עבור יהודה אופנהיימר. היצירה בוצעה על ידי אופנהיימר בארץ ובאירופה.
 
אמני אקורדיון מהמובילים בעולם נוהגים להופיע בישראל דרך קבע. [[אסטור פיאצולה]] הופיע עם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. במשך מספר שנים, רישאר גליאנו ולאחרונה גם קסנייה סידורובה {{אנ|Ksenija Sidorova}}, מופיעים כסולנים בליווי [[תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית]].
 
בשנת 2000 הוקמה ב[[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|אקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים]], ביזמתו של [[אמיל אייבינדר]], קתדרה למוזיקה עממית וקלאסית בה האקורדיון הוא כלי מוביל. כמו כן, קיימים בארץ מספר הרכבים, חלקם בהשתתפות אקורדיונים וחלקם על טהרת האקורדיון. הבולטים ביניהם הן תזמורת הבוסתנאים,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.accordion.co.il/?categoryId=6680&itemId=4163|כותרת=שוקי מדנס|תאריך_וידוא=2018-12-22|אתר=www.accordion.co.il}}}} אותה ייסד שוקי מדנס ובהנהלתו המוזיקלית של מנצחה, אורי חודורוב ותזמורת האקורדיונים של [[באר שבע]] אותה ייסד ויקטור דרנבוים.