|
'''40 אקרים ופרד''' היו ההבטחה או הביטוי המילולי של הפיצויים שאותם היו אמורים לקבל [[עבדות בארצות הברית|העבדים האמריקאים המשוחררים]] לאחר [[מלחמת האזרחים האמריקנית]]. הפיצויים היו צריכים לכלול 40 [[אקר]] אדמה בשביל [[חקלאות]], וכן [[פרד]] שבעזרתו ניתן יהיה לחרוש ולעבד את [[קרקע|הקרקע]].
איזכורהאזכור ראשוניהראשוני לרעיון הסיוע לעבדים משוחררים הופיע בהצהרותו של [[נשיא ארצות הברית]] [[אברהם לינקולן]] בספטמבר [[1863]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Forty_acres_and_a_mule#cite_ref-60|הכותב=|כותרת=In September 1863, Lincoln announced a plan to auction 60,000 acres of South Carolina land in lots of 320 acres—setting aside 16,000 acres of the land for "heads of families of the African race", who could obtain 20-acre lots sold at $1.25/acre|אתר=|תאריך=}}</ref>. במרץ [[1865]], הקים לינקולן את "הלשכה לעבדים משוחררים" ([[:en:Freedmen's_Bureau_bills|אנ]]') במטרה מוצהרת לסייע לעבדים משוחררים במזון, דיור, חינוך, בריאות ותעסוקה. כמספר חודשים לפניכן, בתאריך ה-[[16 בינואר]] [[1865]], יצאה פקודת השדה המיוחדת מס' 15, על ידי הגנרל האמריקאי [[ויליאם שרמן]]. הפקודה התייחסה למשפחות השחורות שחיו ליד החופים של [[קרוליינה הדרומית]], [[ג'ורג'יה]] ו[[פלורידה]]. לפי הפקודה של שרמן השטח עליו דובר הוא: "מהאיים שנמצאים דרומית לצ'ארלסטון, שדות האורז העזובים שלאורך הנהרות ונמצאים עד 30 מייל מקו החוף, ועד לחבל הארץ שגובל בנהר הסט. ג'ונס, פלורידה".{{הערה|1=הקטע בשפת המקור: "the islands from Charleston, south, the abandoned rice fields along the rivers for thirty miles back from the sea, and the country bordering the St. Johns river, Florida"}} למעשה, מרבית מהקרקעות שנידונו למסירה כבר ננטשו על ידי בעליהן הלבנים ומחזיקי עבדים בפרוץ מלחמת האזרחים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=2ZIeiIgHl7A|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref>. הקרקעות נמסרו לפי הפקודה לראשי משק הבית. בפקודתו של שרמן לא היה איזכור לפרדות, אם כי ייתכן והצבא חילק אותן בכל זאת. עד ליוני [[1865]], יושבו מחדש כ-40,000 עבדים משוחררים על שטח של 400,000 אקר (1,600 קמ"ר) ב[[ג'ורג'יה]] ו[[קרוליינה הדרומית]].
לאחר [[רצח אברהם לינקולן|ההתנקשות]] בנשיא ארצות הברית, אברהם לינקולן, ביטל יורשו בתפקיד הנשיא, [[אנדרו ג'ונסון]], את הפקודה. ג'ונסון החליט להעניק [[חנינה]] לתומכי וחיילי [[קונפדרציית המדינות של אמריקה|הקונפדרציה]] לשעבר, והחזיר את הקרקעות לבעליהן מלפני פרוץ המלחמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=2ZIeiIgHl7A|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref>. במקביל ג'ונסון הטיל [[וטו]] על הצעת חוק שהסדירה סוגיות משפטיות לעבדים לשעבר והוגשה על ידי "הלשכה לעבדים משוחררים". ההצעה כלל לא הזכירה מענקי אדמה או פרדות, ועברה בגרסתה השניה לאחר שהוטו של הנשיא ג'ונסון נעקף ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]].
|
