עזרא רוסינק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
עריכה |
||
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''עזרא רוסינק''' ([[1914]] ב[[ליבאו]] - [[1991]] ב[[ירושלים]]) היה ממנהיגי תנועת [[בית"ר]] ב[[לטביה]]
== חייו ==
עזרא רוסינק
ב-14.6.1941 ערך השלטון הסובייטי מבצע טיהור של האזורים המסופחים ל[[ברית המועצות]], ורוסינק הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. כך שיחק מזלו והוא ניצל מהנאצים שפלשו באותה עת לברית המועצות. בזמן שהותה של המשפחה בסיביר היו אחותו ובנה בין היהודים שנרצחו על ידי הנאצים ב[[גטו ריגה]].
ב-[[1947]] חזרה משפחתו של עזרא ל[[ריגה]] ושנתיים מאוחר יותר נולד לעזרא ולרוזה בנם יוסף. בתחילת [[1950]] הודיעו השלטונות לעזרא שזכאותו לגור בערים גדולות בוטלה. עזרא שהבין שזהו צעד בדרך לגירוש נוסף ל[[סיביר]], ברח עם משפחתו ונדד ממקום למקום בתקווה לחמוק מהשירות החשאי הסובייטי. רק ב-[[1963]] ,לאחר שרחל, אימו של עזרא הצליחה לקבל אישור יציאה, עברו עזרא ומשפחתו לריגה והגישו גם הם בקשה להיתר יציאה. בעקבות הגשת הבקשה (שנענתה בשלילה) סולקה בתו של עזרא מבית הספר לרפואה. ▼
▲ב-[[1947]] חזרה
רק ב-[[1971]] קיבלו עזרא ומשפחתו היתר יציאה ובתחילת אפריל 1971 עזבו את [[ריגה]] ברכבת, בדרכם ל[[וינה|ווינה]]. עם צאתם, לקה עזרא רוסינק בהתקף לב. הוא הגיע לבסוף ל[[ירושלים]] אך ההתקף פגע בו קשות וגרם למוגבלות פיזית בהמשך חייו, עד מותו בביתו בירושלים כעבור עשרים שנה.▼
▲
== פועלו ==
שנות השישים התאפיינו בצמיחה מהירה של התארגנות יהודית-ציונית. צמיחה זאת וריבוי קבוצות שהתארגנו באופן ספונטני דרשו מסגרת שתנווט את הפעילויות המחתרתיות על-מנת לייעל את השימוש במשאבים הדלים להשגת מירב התוצאות. במספר ערים של [[ברית המועצות]] התארגנו "ועדי תיאום" לצורך תיאום פעילות ואף נוצר שיתוף פעולה בין הוועדים של הערים השונות ושיתוף משאבים בהפצת חומר מודפס בהוצאה לאור עצמית ומחתרתית ([[סמיזדאט]]). עם
בנוסף יזם את תרגומם של מאמרים רבים מהעיתונות המערבית ומאמרים בנושאים יהודיים שיצאו לאור ברוסית לפני השלטון הקומוניסטי. ב[[ריגה]] ייצג את הקבוצה של "המבוגרים", בעיקר יוצאי [[בית"ר]] שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר ניסיון כושל של חטיפת מטוס ובריחה מברית המועצות שארגנה באוגוסט [[1970]] קבוצה שהתארגנה באופן עצמאי ("[[מבצע חתונה]]") עברה הפעילות המאורגנת של הקבוצות הפעילים להתמקד בהגברת הלחץ על השלטונות. או אז עבר מאבק [[יהודי ברית המועצות]] משלב של פניות אישיות לאפשר את יציאתה של משפחה זו או אחרת לשלב של מאבק ציבורי גלוי בעד מימוש זכות היציאה ועלייה לישראל. לחץ זה בא לידי ביטוי גם בשביתות שבת במספר ערים סובייטיות ואף בתוך מבנה הפרלמנט הסובייטי. המאבק זכה לתהודה רבה בעיתונות העולמית והפגנות התארגנו בערים שונות בעולם. פניות קבוצתיות ופומביות נשלחו הן למוסדות בברית המועצות, הן למוסדות בינלאומיים. עזרא רוסינק וחברו [[בובי צייטלין]] הובילו את הקבוצה הריגאית בפעילויות אלה, שהובילו בסופו של דבר לפריצת השערים.
שורה 25 ⟵ 27:
{{מיון רגיל:רוסניק, עזרא}}
[[קטגוריה:פעילים ציונים בלטביה]]
[[קטגוריה:
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1970]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי לטביה]]
| |||