עזרא רוסינק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
עריכה
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''עזרא רוסינק''' ([[1914]] ב[[ליבאו]] - [[1991]] ב[[ירושלים]]) היה ממנהיגי תנועת [[בית"ר]] ב[[לטביה]] בשנותב[[שנות השלושים]] של [[המאה העשרים]]. בשנותב[[שנות השישים]] היה ממנהיגי התנועה הציונית המחתרתית ב[[ריגה]] ברית המועצות.
 
== חייו ==
עזרא רוסינק נולדהיה ליוסףהבן רוסינקהבכור ולרחלמתוך לביתשלושת רייבמן,ילדיהם אחשל בכוריוסף להדסהרוסינק ולמרים.ורחל עזראלבית רייבמן. למד בבית ספר יהודי ועם סיום לימודי [[בית ספר תיכון|התיכון]] נסע ללימודי שענות בעיר [[בזנסון]] ב[[צרפת]]. עם חזרתו ל[[ליבאו]] הצטרף לעסק של אביו לייצור ושיווק שעונים. במקביל היה פעיל מאוד בתנועה הציונית ובשנים 1938–1940 שימש כמזכיר הסניף המקומי של [[בית"ר]] בעירו. ב-[[1938]] נשא לאשה את רוזה ברון, ילידת [[ליטא]] שגדלה כמוהו בליבאו, וב-[[1940]] נולדה בתם הבכורה אילנה. ב-14.6.1941 ערך השלטון הסובייטי מבצע טיהור של האזורים המסופחים ל[[ברית המועצות]], ועזרא הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בזמן שהותם בסיביר נספתה אחותו הדסה ב[[גטו ריגה]] יחד עם בנה הקטן דני.
 
ב-14.6.1941 ערך השלטון הסובייטי מבצע טיהור של האזורים המסופחים ל[[ברית המועצות]], ורוסינק הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. כך שיחק מזלו והוא ניצל מהנאצים שפלשו באותה עת לברית המועצות. בזמן שהותה של המשפחה בסיביר היו אחותו ובנה בין היהודים שנרצחו על ידי הנאצים ב[[גטו ריגה]].
ב-[[1947]] חזרה משפחתו של עזרא ל[[ריגה]] ושנתיים מאוחר יותר נולד לעזרא ולרוזה בנם יוסף. בתחילת [[1950]] הודיעו השלטונות לעזרא שזכאותו לגור בערים גדולות בוטלה. עזרא שהבין שזהו צעד בדרך לגירוש נוסף ל[[סיביר]], ברח עם משפחתו ונדד ממקום למקום בתקווה לחמוק מהשירות החשאי הסובייטי. רק ב-[[1963]] ,לאחר שרחל, אימו של עזרא הצליחה לקבל אישור יציאה, עברו עזרא ומשפחתו לריגה והגישו גם הם בקשה להיתר יציאה. בעקבות הגשת הבקשה (שנענתה בשלילה) סולקה בתו של עזרא מבית הספר לרפואה.
 
ב-[[1947]] חזרה משפחתו של עזראהמשפחה ל[[ריגה]] ושנתיים מאוחר יותר נולד לעזרא ולרוזה בנםבנו יוסףהשני. בתחילת [[1950]] הודיעו השלטונות לעזראהסובייטים לרוסינק שזכאותו לגור בערים גדולות בוטלה. עזראוהוא שהביןהבין שזהו צעד בדרך לגירוש נוסף ל[[סיביר]],. הוא ברח עם משפחתו ונדד ממקום למקום בתקווהבכדי לחמוק מהשירות החשאי הסובייטי. רק ב-[[1963]], ,לאחר שרחל, אימו של עזראשאימו הצליחה לקבל אישור יציאה, עברוחזרו עזרארוסינק ומשפחתו לריגה והגישו גם הם בקשה להיתר יציאה. בעקבות הגשת הבקשה (שנענתה בשלילה) סולקה בתו של עזרא מבית הספר לרפואה.
רק ב-[[1971]] קיבלו עזרא ומשפחתו היתר יציאה ובתחילת אפריל 1971 עזבו את [[ריגה]] ברכבת, בדרכם ל[[וינה|ווינה]]. עם צאתם, לקה עזרא רוסינק בהתקף לב. הוא הגיע לבסוף ל[[ירושלים]] אך ההתקף פגע בו קשות וגרם למוגבלות פיזית בהמשך חייו, עד מותו בביתו בירושלים כעבור עשרים שנה.
 
רקשמונה שנים מאוחר יותר, ב-[[1971]] קיבלו עזרארוסינק ומשפחתו היתר יציאה ובתחילת אפריל 1971 עזבו את [[ריגה]] ברכבת, בדרכם ל[[וינה|ווינה]]. עם צאתם, הוא לקה עזרא רוסינק בהתקף לב. הוא הגיע לבסוף ל[[ירושלים]], אך ההתקף פגע בו קשות וגרם למוגבלות פיזית בהמשך חייו, עד מותו בביתו בירושלים כעבור עשרים שנה.
 
== פועלו ==
שנות השישים התאפיינו בצמיחה מהירה של התארגנות יהודית-ציונית. צמיחה זאת וריבוי קבוצות שהתארגנו באופן ספונטני דרשו מסגרת שתנווט את הפעילויות המחתרתיות על-מנת לייעל את השימוש במשאבים הדלים להשגת מירב התוצאות. במספר ערים של [[ברית המועצות]] התארגנו "ועדי תיאום" לצורך תיאום פעילות ואף נוצר שיתוף פעולה בין הוועדים של הערים השונות ושיתוף משאבים בהפצת חומר מודפס בהוצאה לאור עצמית ומחתרתית ([[סמיזדאט]]). עם שיבתושובו לריגה ב-[[1963]] החל עזרארוסינק לפעול בדרכים שונות כדי להפיץ את הציונות בין יהודי המקום. הוא עמד מאחורי תרגומו והפצתו המחתרתית של הספר [[אקסודוס (ספר)|אקסודוס]] של [[ליאון יוריס]], שהשפעתו על הקוראים הצעירים בברית המועצות הייתה גדולה.
 
בנוסף יזם את תרגומם של מאמרים רבים מהעיתונות המערבית ומאמרים בנושאים יהודיים שיצאו לאור ברוסית לפני השלטון הקומוניסטי. ב[[ריגה]] ייצג את הקבוצה של "המבוגרים", בעיקר יוצאי [[בית"ר]] שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר ניסיון כושל של חטיפת מטוס ובריחה מברית המועצות שארגנה באוגוסט [[1970]] קבוצה שהתארגנה באופן עצמאי ("[[מבצע חתונה]]") עברה הפעילות המאורגנת של הקבוצות הפעילים להתמקד בהגברת הלחץ על השלטונות. או אז עבר מאבק [[יהודי ברית המועצות]] משלב של פניות אישיות לאפשר את יציאתה של משפחה זו או אחרת לשלב של מאבק ציבורי גלוי בעד מימוש זכות היציאה ועלייה לישראל. לחץ זה בא לידי ביטוי גם בשביתות שבת במספר ערים סובייטיות ואף בתוך מבנה הפרלמנט הסובייטי. המאבק זכה לתהודה רבה בעיתונות העולמית והפגנות התארגנו בערים שונות בעולם. פניות קבוצתיות ופומביות נשלחו הן למוסדות בברית המועצות, הן למוסדות בינלאומיים. עזרא רוסינק וחברו [[בובי צייטלין]] הובילו את הקבוצה הריגאית בפעילויות אלה, שהובילו בסופו של דבר לפריצת השערים.
שורה 25 ⟵ 27:
{{מיון רגיל:רוסניק, עזרא}}
 
[[קטגוריה:פעילים ציונים בלטביה]]
[[קטגוריה:יהודים לטביםרוויזיוניסטים]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1970]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי לטביה]]