דימום מוחי תת-עכבישי – הבדלי גרסאות

== טיפול ==

הטיפול כולל ייצוב החולה, מניעת דימום חוזר ומניעת וואזוספאם (בהמשך) וכן טיפול בסיבוכים, ככל שהיו.

חולים שבבדיקת ה- CT מציגה המטומה גדולה, יחד עם ירידה ברמת ההכרה וסימפטומים נוירולוגיים, יש לשקול ניתוח דחוף לניקוז הדם הלוחץ על רקמת המוח. שאר החולים מיוצבים באופן שמרני. חלק מן החולים עלולים לדמם בשנית- לאחר 24 שעות, הסיכון לדמם נוסף הוא 40% לאורך כ-4 שבועות, ומכאן קיימת החשיבות שבהורדת הסיכון לכך.

במידה ומאובחנת מפרצת באנגיוגרפיה, ניתן לטפל בה באמצעות מספר דרכים: דרך אחת היא על ידי קרניוטומיה (פתיחת הגולגולת), אבחון המפרצת והשמת "קליפים" מסביבה לצורך חסימתה. דרך אחרת היא באמצעות אנדו-ווסקולריזציה- קתטר מוכנס דרך צנתור ומועבר למפרצת עצמה ועל גבו מושמים סלילי פלטינום שמביאים לקרישת הדם באזור וחסימת המפרצת.