הבדלים בין גרסאות בדף "יואל ואביה בני שמואל"

מ
מ (ניקוד)
כאשר הזדקן [[שמואל]] ולא יכול היה לשאת עוד בתפקיד ה[[תקופת השופטים|שופט]], הוא מינה את שני בניו לשופטים במקומו. שמואל עשה מינוי זה בהתאם להלכה האומרת {{ציטוטון|לא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל, ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם}}{{הערה|שם=רמב"ם|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|א|ז}}}}.
 
יואל ואביה חטאו בתפקידם, ובספר שמואל, המיוחס לאביהם, נכתב: {{ציטוטון|וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ח|ג}}}}. עם זאת, מבואר בתלמוד שבני שמואל לא לקחו שוחד ממש, אלא רק '''נטו''' אחר הבצע. הובאו מספר אפשרויות לחטאם{{הערה|{{בבלי|שבת|נו|א}}}}:
*[[שמואל]], היה הולך במקומות שונים בארץ ולא ישב במקום קבוע, כדי שיקל לעם להשיגו, אך יואל ואביה ישבו בבאר שבע וכך פרנסו סביבם חזנים וסופרים.
*היו מבקשים את [[מעשר ראשון|המעשר הראשון]] בפיהם, ואפילו שהם לוויים לא היה ראוי שידרשו כסף המגיע להם.
 
== בתקופת שאול ==
בנאום הפרידה של שמואל, לאחר ביסוס מלכות [[שאול]], מזכיר שמואל את בניו ביחס אליו עצמו: {{ציטוטון|וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יב|ב}}}}.
 
ה[[רד"ק]] מפרש את הביטוי "ובניי הינם אתכם" לחיוב: אף אם אני קרוב להיפטר מן העולם, בניי יהיו עמכם, ותוכלו לשאול אותם על שקבלו ממני.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=8&perek=12&mefaresh=radak רד"ק על הפסוק], ד"ה "ובני הנם אתכם", באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}} הרב בעל [[המצודות]] פירש שהם "אתכם" – מוכנים לעבוד את המלך וחפצים בו, כשאר העם.{{הערה|[[s:קטע:מצודות על שמואל א יב ב|מצודת דוד על הפסוק]], ד"ה "ועתה", באתר [[ויקיטקסט]]}} לעומתם, הרב [[חיד"א]] פרש, שהם "אתכם" – דומים לכם, ואינם צדיקים כאביהם.{{הערה|בספר "צווארי שלל", [https://www.sefaria.org.il/Tzaverei_Shalal%2C_Haftarah_of_Korach.1?lang=he הפטרת קורח א'], ב, באתר [[ספריא]]}}