ימין רדיקלי בישראל – הבדלי גרסאות

סביב הגדרת המושג "ימין רדיקלי" קיים פולמוס מתמשך. בעוד שבעבר הנטייה הייתה לצמצם את המושג ולהגדירו באמצעות מאפיין אחד - התנגדות להגירה ולמהגרים, התפתחה החל מסוף המאה ה-20 תפיסה הגורסת כי מדובר ברעיון רחב יותר, המשקף אידיולוגיה מורכבת. בישראל היה מקובל במשך שנים רבות לצמצם את המושג ולהגדירו רק על פי רעיון המקסימליזם הטריטוריאלי, במסגרת הדיון סביב מעמדם של שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. [[אהוד שפרינצק]] היה הראשון שהרחיב את ההגדרה, והצביע על כך שהימין הרדיקלי בישראל מורכב משילוב של כמה רעיונות מרכזיים: אולטרה לאומיות, אי לגליזם, אי קבלת הדמוקרטיה וה[[פלורליזם]] כתפישות עולם מעצבות במדינה, [[קסנופוביה]], אפליה אתנית ו[[דרוויניזם חברתי]]{{הערה|עמי פדצהור ודפנה קנטי-נסים (2006). כהנא מת וה"כהניזם" חי:מודל להסבר בתמיכה בימין הקיצוני בישראל, מגמות:כתב עת בין תחומי במדעי החברה, גיליון מד (2), עמ'246-215}}.