אוניברסיטת א-זיתונה – הבדלי גרסאות

עם תלמידיו ואנשי הסגל של המוסד נמנו דמויות מפורסמות כמו ההיסטוריון ומבשר ה[[סוציולוגיה]] [[אבן חלדון]] (1406 - 1332) ואחיו, יחיא אבן חלדון (1379 - 1332), התאולוג מוחמד אבן ערפא אל ורע'מי מן [[האסכולה המאלכית]], המלומד האנציקלופדיסט אחמד אבן יוסף אל טיפאשי והנוסע והמספר עבדאללה טיג'אני (מאה ה-14). בין מלמדי המקום ניתן למנות חכמים מ[[אנדלוסיה|אנדלוס]] כמו אבן אל-אבאר (? - 1259), אבן עוספור (? - 1270), חאזים מ[[קרתחנהקרטחנה (ספרד)|קרתחנה]] (? - 1285), אבן אל גמז (? - 1293) וה[[מתמטיקאי]] אל-אבילי (? - 1386). בין האנשים שפקדו את המקום בזמנים מאוחרים יותר ניתן למצוא את הסופר ומנהיג ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]] טאהר חדאד, הפוליטיקאי והסופר עבד-אל-עזיז א-תעאלבי, ה[[משורר לאומי|משורר הלאומי]] התוניסאי עבד-אל-קאסם א-שבי, התאולוג הרפורמיסטי ה[[אלג'יריה|אלג'יראי]] עבד אל-חמיד בן באדיס וה[[שופט]] והמלומד מוחמד טאהר בן עאשור.

המדרסה הוקמה בשנת 737, חמש שנים לאחר הקמת המסגד הגדול אז-זיתונה. היא הפכה למוסד חינוך שבו לימדו, פרט ל[[תאולוגיה]] ו[[משפט (דין)|משפט]] ([[פיקה]], [[חדית]] ו[[קוראן]]) לפי תורות האסכולה המאלכית, גם ספרות ו[[מדע]]ים.

בין המאות ה-11-99–11 עדיין לא הייתה אז-זיתונה האוניברסיטה הראשונה בחשיבותה ב[[צפון אפריקה|איפריקיה]], כשמעמד הבכורה הוחזק על ידי [[המסגד הגדול בקירואן]]. החל מהמאות ה-13-1212–13 חלה הידרדרות במעמדה של קירואן בעקבות פלישות ה[[באנו הילאל]]. המעבר של בירת איפריקיה אל העיר תוניס החל מתקופת ה[[אל-מוואחידון]] והעלייה לשלטון של השושלת [[חפסים|החפסית]] גרמה להעתקת מרכז הכובד האינטלקטואלי אל אז-זיתונה.

הביי של תוניס, [[אחמד ביי בן מוסטפא|אחמד הראשון בן מוסטפא]], שיקם את הספרייה העתיקה בשנת 1840 לערך, ובהשפעתו של המורה וההוגה [[מחמוד כבאדו]] (1871 - 1812), העשיר אותה גם בפרסומים מדעיים חדשים. מאז הספרייה נקראת "אחמדייה".

צאדוק ביי היה הראשון שהנהיג רפורמות במוסד בשנת [[1856]]. הן קיבלו תוקף מחודש בצו שלו מ-[[26 בדצמבר]] [[1875]] שבו צוינו במפורש, בין השאר, המקצועות וספרי הלימוד. בנוסף למדרסת אז-זיתונה הוקמה גם מכללה - [[מכללת צאדיקי]], שמוריה היו בוגרי אז-זיתונה.