דרור אידר – הבדלי גרסאות

אידר נולד למשפחה [[יהדות ספרד|ספרדית]]{{הערה|[http://actualic.co.il/מה-ביקשה-אמו-של-דרור-אידר-כשהתפלל-בחברו/ "כשאמי סובבה על ראשי תרנגול" / דרור אידר]}}. למד ב[[מדרשיית נעם]]. לאחר תקופה של [[דחיית שירות]], [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ואת שירותו עשה כ[[חובש קרבי]] ב[[חטיבת גולני]].

 

 

 

שני ספריו של אידר עוסקים ביוצרים מן השירה הישראלית המוקדמת ומגלים ביצירתם פנים חדשות שיש להן השלכות רעיוניות. בספרו "אלתרמן - בודלר, פריס - תל אביב", הבליט אידר את היסוד הארצישראלי והציוני בספרו של [[נתן אלתרמן]] "כוכבים בחוץ". שירתו האורבנית של אלתרמן בספר זה, שנכתבה על רקע בניין תל אביב וההתיישבות הציונית בארץ, מבוארת תוך השוואה ניגודית לשירתו האורבנית ה[[דקדנס|דקדנטית]] של המשורר הצרפתי [[שארל בודלר]], "המשורר האורבני הראשון". ספרו הבא של אידר, "אחרון משוררי האלוהים", עיבוד של עבודת הדוקטור של אידר, עוסק במשורר הדתי [[יוסף צבי רימון]] שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים. במבוא לספר עומד אידר על המתח בין רימון, הדתי שהעמיד את אלוהים במרכז יצירתו, לבין החברה שסבבה אותו, אנשי [[העלייה השנייה]]. מוטיבים אלה - "רצח האלוהים" בתרבות ההגמונית של תנועת העבודה ושל הדרת המאמינים באלוהים מן הזרם המרכזי של היצירה העברית ויתר מוקדי ההשפעה בחברה הישראלית - רווחים בכתיבתו הפובליציסטית של אידר עצמו. גילוייו החדשים המרכזיים של הספר נוגעים לתפיסתו הסמויה של רימון את עצמו כגילום של [[משיח בן יוסף]]. אידר מצביע על רמזים לכך המצויים הן בשירים של רימון, מהם שירים גנוזים, הן במשמעות שיצק רימון לקורות חייו ולפציעתו בידי ערבים.

ב-[[2017]] התמנה לעורך מדור הדעות של "ישראל היום"{{הערה|{{גלובס|יונתן כיתאין|עוד שינויים ב"ישראל היום": דרור אידר מונה לעורך הדעות|1001192772|15 ביוני 2017}}}}.

 

 

אידר אב לילדים. כאשר הוא בישראל, הוא מתגורר ב[[רחובות]].