המרד היעקוביטי של 1745 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 49:
[[הנסיך צ'ארלי היפה]] ברח ל[[צרפת]] אחרי כישלון המרד, שם הוא התקבל כגיבור על העמידה מול השלטון הבריטי. בהמשך מעמד זה דעך והוא עצמו שקע לבדידות ואלכוהוליזם, הוא גורש מצרפת ב-1748 ועבר לרומא שם נפטר בשנת [[1788]] אחרי שאישתו וחבריו עזבו את צידו. בשנים שלאחר המרד כאמור התגבר גיוס לוחמים סקוטיים לשורות [[הצבא הבריטי]] ואלו התבלטו במראה הייחודי כשהם לבושי חצאיות סקוטיות וצועדים לצלילי חמת חלילים, הם נתפסו כלוחמים אמיצים במיוחד (לצד עמים 'לוחמנים' אחרים ברחבי [[האימפריה הבריטית]] כגון ה[[גורקה]] וה[[סיקים]]) ונאמנים במיוחד אשר כבייכול החליפו את מערכת הנאמנות השבטית שלהם בנאמנות לאומה הבריטית.
למרד מקום חשוב בהיסטוריה הסקוטית ובהגדרת תרבות השבטים ההיילנדים. התדמית הרומנטית של לוחמי סקוטלנד מסתערים על החיילים הסדירים ושירת הברבור של אורח החיים העצמאי והלוחמני של שבטי הרמה הסקוטיים, זכתה במהלך [[המאה ה-19]] להתעסקות רבה כחלק מהתנועה הרומנטית של [[התקופה הוויקטוריאנית]] בממלכה המאוחדת ואירופה. סיפורדי גבורה של יחידות סקוטיות בשירות הצבא הבריטי מרחבי האימפריה המשיכו להזין את אותה תדמית לוחמנית ורומנטית של ההיילנדרים בקשר ישיר עם היעקוביטים ואף עם מלחמות העצמאות הסקוטית מהמאה ה-14. משום חשיבות מרידות היעקוביטים לתרבות הסקוטית ובמיוחד המרד של 1745 בתור הניסיון האחרון להחזיר את השושלת הסקוטית לכס הבריטי, מספר רב של יצירות, שירים, ציורים, ספרים יוצרו לאורך השנים.▼
▲למרד מקום חשוב בהיסטוריה הסקוטית ובהגדרת תרבות השבטים ההיילנדים. התדמית הרומנטית של לוחמי סקוטלנד מסתערים על החיילים הסדירים ושירת הברבור של אורח החיים העצמאי והלוחמני של שבטי הרמה הסקוטיים, זכתה במהלך [[המאה ה-19]] להתעסקות רבה כחלק מהתנועה הרומנטית של [[התקופה הוויקטוריאנית]] בממלכה המאוחדת ואירופה. סיפורדי גבורה של יחידות סקוטיות בשירות הצבא הבריטי מרחבי האימפריה המשיכו להזין את אותה תדמית לוחמנית ורומנטית של ההיילנדרים בקשר ישיר עם היעקוביטים ואף עם מלחמות העצמאות הסקוטית מהמאה ה-14.
==ראו גם==
| |||