תעופה אזרחית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, החלפה (אף על פי ש, או)
מאין תקציר עריכה
שורה 21:
בהקשרו הרחב יותר עשוי מושג התעופה האזרחית להתייחס גם ל:
*[[שדה תעופה|שדות התעופה]] וה[[מנחת (תעופה)|מנחתים]] - בישראל יש שלושה שדות תעופה בינלאומיים, שמונה שדות תעופה המיועדים לטיסות פנים, תשעה מנחתים ושמונה בסיסי חיל אוויר המתאימים לנחיתת סילונים.
*[[מגדל פיקוח|מגדלי הפיקוח]], פקחי הטיסה וציוד ייעודי הנועד לשרת מערכים אלה (כמו [[מכ"ם]] ו -[[ADSB (מערכת מעקב אחרי מטוסים, על בסיס שידור עצמי שלהםׂ)| ADSB]])
*[[מרחב אווירי|המרחב האווירי]] וניהולו
*[[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי| יחידות הבקרה האזוריות (בישראל)]]
שורה 38:
החיבור של עולם התעופה האזרחית ביחד עם [[המהפכה הדיגיטלית]] הביא למספר מהפכות בענף. ראשית, מכיוון ש"כל אחד" כיום, יכול להזמין כרטיסי טיסה ישירות מהמחשב הבייתי שלו, או, אפילו, מה[[טלפון סלולרי|הטלפון הסלולרי]], חברות התעופה, שדות התעופה, מפעילי המרחב האווירי, גם הם, פועלים במשותף ליצירת מערכות מידע שיוכלו לתת לצרכן את תמונת הטיסות האפשריות, איזו טיסה מתוכננת בין אלו יעדים ובאיזה שעות וכדומה. כדי לתמוך את הפעילות הזו, שמאיצה בהתמדה, נוצרו מערכות ממוכנות לכירטוס, לטיפול בתהליכי ההרשמה לטיסה, "צ'ק אין", לניהול רשימות הנוסעים והכבודה, להגשת מרשי הטיסה ושיתוף התמונה האווירית בין המדינות השונות ועוד.
 
בתחום הטיסה עצמה, התפשטות היכולת של הטייסים לדעת את מיקומו העצמי של המטוס בדיוק רב באמצעות [[מערכת ניווט לוויינית|נווט לוויני]], הכנסת מערכות [[ADSB (מערכת מעקב אחרי מטוסים, על בסיס שידור עצמי שלהםׂ)|ADSB]] ו TCAS, כל אלו יחדיו, מאפשרים לצופף את התעבורה האווירית ולהגדיל את ספיקת הנוסעים והטובין ברחבי העולם.
 
אירועי טרור שכוונו, בעבר, נגד התעופה האזרחית הביאו לכך שהאבטחה הפיזית של הטיסות חוזקה באופן משמעותי ובין השאר, הוקמו גופים [[:en:Transportation Security Administration|ארגוניים ייעודיים]] להגנה על התעופה האזרחית בארץ ובעולם.