גרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:Find a Grave בקישורים חיצוניים (תג)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מנהיג
{{אישיות
|תמונה=[[קובץ:Germanicus.jpg|250px]]
|תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}
}}
'''גֵרְמַאנִיקוּס יוּלִיוּס קְלַאוּדִיאַנוּס קֵיסָר'''{{הערה|ייתכן כי שמו היה '''נִירוֹן קְלַאוּדִיוּס דְרוּסוּס גֵרְמַאנִיקוּס''' טרם אימוצו למשפחה היוליו-קלודיאנית}} (15 לפנה"ס – [[10 באוקטובר]] [[19]]). אביו היה [[נירון קלאודיוס דרוסוס]] בנה של [[ליוויה]], שהייתה אחר כך אשת [[אוגוסטוס קיסר]], ואמו הייתה [[אנטוניה הצעירה]] בתם של [[מרקוס אנטוניוס]] ושל [[אוקטביה]] אחות אוגוסטוס. בנו היה הקיסר [[קליגולה]] ואחיו היה הקיסר [[קלאודיוס]]. הוא גם היה אחיינו של הקיסר [[טיבריוס]] וסבו של הקיסר [[נירון]] מצד אמו.
 
==נישואיו ושירותו המוקדם==
שורה 12 ⟵ 13:
 
==המרד על הריין ==
מותו של אוגוסטוס בשנת 14 הביא לפריצת מרד בקרב ה[[לגיון|לגיונות]] שהיו מוצבים ב[[פאנוניה]] וב[[גרמניה]], לשם דיכוי המרד טיבריוס שלח את בנו [[דרוסוס יוליוס קיסר]] לפאנוניה, האחריות על דיכוי המרד בגרמניה נפלה על כתפיו של גרמניקוס שהיה מפקד הלגיונות באזור. [[טקיטוס]] מוסר שבנוסף להעלאה בשכר, שיפור תנאי השירות וקבלת מסודרת על מענקי שחרור המורדים רצו למנות את גרמניקוס לקיסר במקום טיבריוס אולם אמירה זאת לא מתיישבת עם תיאור המרד שמראה על כך שסמכותו של גרמניקוס על חייליו הייתה מוגבלת ביותר ובסוף הוא נאלץ להיכנע לדרישות המורדים, וטיבריוס נאלץ לאשר את פעולותיו בדיעבד ולהשוות את תנאי יתר הליגיונות לאלו שחנו בגרמניה.
 
גרמניקוס לא הסתפק בשיכוכו של המרד אלא הוביל את הלגיונות אל מעבר ל[[ריין]] למסע מלחמה שבמהלכו הוא כבש את השטח בין הריין ל[[אלבה (נהר)|אלבה]] והצליח להחזיר שניים משלושת נסי הלגיונות שנלקחו ב[[קרב יער טויטובורג]] ולקבור את החיילים הרומאים שנפלו בקרב. מעשיו הגדילו את הפופולריות שלו, וייתכן שלכן טיבריוס לא ראה את מעשיו בעין יפה והחליט להחזירו לרומא. אולם למעשה הצלחותיו היו מפוקפקות וככל הנראה טיבריוס בחר להמשיך את מדיניותו של אוגוסטוס בדבר הימנעות ממלחמות התפשטות הדורשות השקעה גדולה בכוחות צבא.