147,747
עריכות
התו השמיני (שיחה | תרומות) מ (לויטרוביוס->לוויטרוביוס - תיקון תקלדה בקליק) |
מ (תיקון כיווניות הערת שוליים) |
||
{{אישיות}}
'''מרקוס ויטרוביוס פוליו''' (ב[[לטינית]]: '''Marcus Vitruvius Pollio'''; נולד בסביבות 70-80 לפנה"ס, מת אחרי 15 לפנה"ס), היה [[סופר]], [[אדריכל]] ו[[הנדסה אזרחית|מהנדס אזרחי]] ו[[הנדסה צבאית|צבאי]] [[הרפובליקה הרומית|רומאי]] בן [[המאה ה-1 לפנה"ס]]. הוא ידוע בעיקר בשל ספרו רחב-היריעה "''De Architectura''" ("[[על
[[קובץ:Da Vinci Vitruve Luc Viatour.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[האדם הוויטרובי]], [[רישום]] מאת [[לאונרדו דה וינצ'י]].]]
; התייחסות לארץ ישראל
בחיבורו על האדריכלות ישנה התייחסות גם לארץ ישראל. בדבריו על מקווי מים שונים הוא מזכיר את "[[יפו]] שבסוריה" כאחד משלושה מקומות בהם יש אגם בגודל עצום המפיק [[אספלט]] רב הנאסף על ידי תושבי הסביבה.{{הערה|על אודות האדריכלות, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Vitruvius/8*.html#3.8 ספר שמיני, פרק ג', 9-8].}} אין ספק כי הכוונה כאן ל[[ים המלח]]. קישור בין ים המלח לעיר יפו נעשה כבר ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]] על ידי הסופר [[קסנופילוס]], וייתכן כי גם ויטרוביוס עצמו נסמך כאן על מקור [[התקופה ההלניסטית|הלניסטי]], מאחר שהוא אינו ממקם את יפו בארץ יהודה, דבר שהיה טבעי יותר לבן זמנם של [[יוליוס קיסר]] ו[[אוגוסטוס]]. ניתן גם להניח שכאשר ויטרוביוס מזכיר את הבשמים אשר בקני הסוף ובשאר הצמחים והעצים בעלי הניחוח הנמצאים בסוריה,{{הערה|על אודות האדריכלות, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Vitruvius/8*.html#3.13 ספר שמיני, פרק ג', 13].}} הוא מתכוון ל[[בלסם]] של יהודה.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I: XLVIII. Vitruvius, pp. 344-346|שמאל=כן}}
==תרגומי כתביו לעברית==
|