לואי ארמסטרונג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לספינת קיטור
מ קישורים פנימיים
שורה 30:
הלהקה הראשונה אליה הצטרף כנגן קורנט הייתה להקת "בית האסופים הכושים" (''Negro Waif's Home''), או בשמו הרשמי בית המחסה לאסופים צבעונים של ניו אורלינס (''New Orleans Home for Colored Waifs''). הוא נשלח למקום זה כשהיה בן 12, לאחר שנתפס יורה ב[[אקדח]] בחגיגה ב[[סילבסטר|ערב ראש השנה האזרחית]].
 
ארמסטרונג נהג לעקוב אחרי תהלוכות [[תזמורת כלי נשיפה|תזמורות כלי נשיפה]] שעברו בעיר לעיתים קרובות, כשהוא מאזין למוזיקאים ותיקים כמו באנק ג'ונסון, באדי פטיט, ויותר מכולם [[ג'ו "קינג" אוליבר]], שהיה המורה ודמות האב של ארמסטרונג הצעיר. לאחר מכן ניגן ארמסטרונג בתזמורות כלי נשיפה ובספינות נהר בסביבות ניו אורלינס, והתחיל לנוע בדרכים עם התזמורת המפורסמת של פיית מאראבל, שהצטרפה לשייט [[ספינת קיטור]] לאורך [[מיסיסיפי (נהר)|נהר המיסיסיפי]]; ארמסטרונג תיאר את התקופה בתזמורת של מאראבל כ"ללכת לאוניברסיטה", שכן הזדמנות זו אפשרה לו לרכוש ניסיון רחב עם עיבודים כתובים. כשג'ו אוליבר עזב את ניו אורלינס בשנת [[1919]], תפס ארמסטרונג את מקומו בתזמורת של קיד אוריי, שנחשבה לתזמורת הג'אז המובילה בעיר.
 
בשנת [[1922]] הצטרף ארמסטרונג לנדידה ל[[שיקגו]], שם הוזמן על ידי ג'ו אוליבר להצטרף לתזמורת הקריאול-ג'אז שלו. התזמורת של אוליבר הייתה החשובה והמשפיעה ביותר בשיקגו בתחילת שנות ה-20, תקופה בה שיקגו הייתה המרכז של הג'אז. ההקלטות הראשונות של ארמסטרונג, מנגן קורנט שני בתזמורת של אוליבר (כולל כמה סולואים) נעשו בשנת [[1923]].
שורה 66:
ככל שהמוזיקה שלו התפתחה והפופולריות שלו גברה, שירתו הפכה חשובה גם כן. ארמסטרונג לא היה הראשון להקליט [[שירת סקאט]], אך היה רב אמן בסוגה זו ועזר להפוך אותה לפופולרית. אחד מלהיטיו בהם נודע, היה כאשר ניגן ושר סקאט בקטע ''Heebie Jeebies'' ושר "I done forgot the words" באמצע הקלטת "I'm A Ding Dong Daddy From Dumas". תקליטיו אלו היו להיטים ושירת סקאט הפכה לחלק חשוב בהופעותיו. אולם הרבה לפני כן שיחק ארמסטרונג עם קולו, מקצר ומאריך משפטים, משלב אלתורים, כשהוא משתמש בקולו ביצירתיות לא פחותה מאשר בחצוצרתו.
 
במהלך הקריירה הארוכה שלו, ניגן ושר ארמסטרונג עם הנגנים והזמרים החשובים ביותר. ביניהם עוזר-הקטר המזמר ג'ימי רודג'רס, [[בינג קרוסבי]], [[דיוק אלינגטון]], [[פלטשר הנדרסון]], [[בסי סמית]], וכמובן [[אלה פיצג'רלד]]. ארמסטרונג הקליט שלושה אלבומים עם פיצג'רלד: ''Ella & Louis'', ''Ella & Louis again'', ו-"[[פורגי ובס]]" עבור חברת ''[[Verveורב Recordsרקורדס]]''. תקליטיו ''Satch Plays Fats'', שהורכב כולו מקטעים של פטס וואלר, ו-''Louis Armstrong Plays W.C. Handy'' בשנות ה-50 היו, ככל הנראה, אחרונות שבהקלטות היצירתיות הגדולות שלו, אבל אפילו להקלטות אנקדוטליות כמו ''Disney Songs the Satchmo Way'' יש את רגעי הקסם שלהן. עם זאת, רוב ההקלטות המאוחרות שלו זכו לביקורת על היותן פשטניות מדי או משעממות.
 
לארמסטרונג היו להיטים רבים כמו "Stardust", "[[What a Wonderful World]]", "When the Saints Go Marchin' In", "Dream a Little Dream of Me", "Ain't Misbehavin'", ו-"Stompin' at the Savoy". הוא אפילו הדיח את להקת [[הביטלס]] מראש מצעדי הפזמונים עם השיר ''Hello, Dolly''. להיטו האחרון של ארמסטרונג היה השיר הסנטימנטלי ''What A Wonderful World'', שיצא בשנת 1968. (השיר זכה לעדנה מחודשת כשהופיע בפסקול הסרט "[[בוקר טוב, וייטנאם]]" בשנת 1987. הוצאתו המחודשת שוב כבשה את מצעדי הפזמונים ברחבי העולם.)
שורה 72:
ב-[[1959]] הופיע בסרט [[חצוצרת הקסם]] לצידו של [[דני קיי]] וב-[[1961]] הופיע וניגן בסרט [[אינטרמצו בפריז]] לצידם של [[פול ניומן]] ו[[סידני פואטייה]].
 
ארמסטרונג נהנה מסוגים רבים של מוזיקה, מהבלוז הארצי ביותר עד לעיבודים המתקתקים של [[גאי לומברדו]], שירי עם מ[[אמריקה הלטינית]], סימפוניות קלאסיות ו[[אופרה]]. ארמסטרונג שילב השפעות מכל המקורות הללו בהופעותיו, לעיתים מבלבל את מעריציו שרצו שהוא יישאר בקטגוריות צרות ומוגדרות. ארמסטרונג גם נכנס ל[[היכל התהילה של הרוק נ'אנד רול]] כ"השפעה מוקדמת". כמה מהסולואים שלו משנות ה-50, כמו גרסת ה[[רוק אנד רול]] ל-''Saint Louis Blues'' מהאלבום משירי [[ויליאם כריסטופר הנדי]], מראים שההשפעה הייתה דו-כיוונית.
 
==מורשתו==