הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ובאני לורנצו ברניני"

אין תקציר עריכה
{{אמן|כיתוב = }}
[[קובץ:Saint Peter's Square from the dome.jpg|שמאל|ממוזער|254px|כנסיית סן פייטרו ברומא. זרועות הענק שעיצב ברניני יוצרות חיבור בין הכנסייה אל החוץ ומקשרות את אלפי המאמינים שמתאספים בכיכר לקהל שבתוך הכנסייה]]
'''ג'ובאני לורנצו ברניני''' (ב[[איטלקית]]: '''Giovanni Lorenzo Bernini'''; {{תאריך משולב}}) הוא פסל ואדריכל איטלקי שהואהנחשב אחדלגדול החשוביםהפסלים שבאמניולאחד מחשובי האדריכלים של תקופת ה[[בארוק]] ב[[איטליה]].
 
==ביוגרפיה==
עבודותיו הראשונות הושפעו מפסלים בסגנון ה[[הלניזם|הלניסטי]] הקלאסי אשר היו מצויים לרוב ב[[רומא]] אליה הוא עבר יחד עם אביו. פריצת הדרך שלו כאמן פיסול הייתה כשיצר סדרת עבודות מרשימות עבור פטרונו הראשון, הקרדינל שיפיונה בורגזה, אחיינו של האפיפיור [[פאולוס החמישי]]. אלה כללו את "[[איניאס]] ואנכיסס" (1619), "[[פלוטו]] ו[[פרספונה]]" (1621-1622), "[[אפולו]] ודפנה" (1622-1625) ואת "[[דוד (ברניני)| דוד]]" (1623-1624). עבודותיו אלה של ברניני (הנמצאות כולן ב[[גלריה בורגזה]] ברומא) אופיינו בטכניקה מעולה ובדינמיות רבה והניחו את היסודות לסגנון ה[[בארוק]] בפיסול.
 
במהלך עבודתו על "דוד" התוודע לברניני הקרדינל רב ההשפעה מפאו ברבריני שהפך להיות פטרונו הראשי. חודשים ספורים אחר כך נבחר ברבריני לאפיפיור ועלה על כס האפיפיורות תחת השם [[אורבנוס השמיני]]. מסופר כי ביום הכתרתו לאפיפיור זימן אורבנוס השמיני אליו את הפסל הצעיר (אז בן עשרים וחמשוארבע), ובנוכחות הקרדינלים אמר לו "מזלך הגדול, קבלייר, שזכית לראות את הקרדינל מפאו ברבריני אפיפיור; אלא שמזלנו גדול אף יותר, שאדם כמו הקבלייר ברניני חי בתקופתנו"{{הערה| ראה Hibbard, לעיל, עמ' 68.}}. הידידות הקרובה והחמה בין השניים הובילה לכך שבתקופת אפיפיורותו הארוכה של אורבנוס השמיני (1623-1644) זכה ברניני בכל פרוייקט בו רצה, בין אם אדריכלי או פיסולי, ברחבי רומא. בין אלה בולטת חופת הברונזה שבעיצובו שנבנתה מעל המזבח הראשי שעל קברו של [[פטרוס]] ב[[בזיליקת פטרוס הקדוש]] שב[[ותיקן]].
 
 
בתחום האדריכלות התפרסם ברניני בזכות המשימה שלקח על עצמו בשנת [[1623]] - השלמת עיצובה של [[בזיליקת פטרוס הקדוש]], עבודה עליה עמלו בעבר שורה של אדריכלים גדולים ובהם [[דונטו ברמנטה]] ו[[מיכלאנג'לו]], כמו גם בנייתה של [[כיכר סן פייטרו]] שמולה. לימים גם תכנן ועיצב את [[פיאצה נאבונה]] שנמצאת לא הרחק מן [[הפנתאון ברומא| הפנתאון]], זאת לבקשתו של מחליפו של אורבנוס השמיני, [[אינוקנטיוס העשירי]] (1644-1655). כן יצר את [[מזרקת ארבעת הנהרות]] הניצבת במרכז כיכר זו.
 
בשנת 1665 הוזמן ברניני ל[[ארמון ורסאי]] שם פיסל את דיוקנו של [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]]. בשהותו שם אף הגיש ברניני הצעה לעיצוב מחדש של חזית ארמון ה[[לובר]], אולם הצעתו נדחתה.
 
בנוסף לפרוייקטים שעשה עבור האפיפיורים השונים (שמונה במספר), ביצע ברניני ברומא פרויקטים פרטיים שונים. המפורסם שבהם הוא הקבוצה הפיסולית שעשה עבור הקרדינל פדריגו קורונרו הונציאני בכנסיית [[סנטה מריה דלה ויטוריה]]. הקבוצה הקרויה [[האקסטזה של תרזה הקדושה]], מתארת את חזונה המיסטי של הנזירה הספרדיה שהוכרזה כקדושה בשנת 1622.
 
ברניני הלך לעולמו בנובמבר 1680, ימים ספורים טרם מלאו לו שמונים ושתיים שנים. זמן קצר לפני מותו שותקה ידו הימנית וברניני אמר כי אכן מן הראוי הוא שיד זו תזכה ראשונה למנוחה, שכן עבדה כל כך קשה{{הערה| Hibbard, לעיל, עמ' 228.}}.
 
בתחום האדריכלות התפרסם ברניני בזכות המשימה שלקח על עצמו בשנת [[1623]] - השלמת עיצובה של [[בזיליקת סן פייטרו]] שב[[רומא]], עבודה בה החל [[מיכלאנג'לו]], ובנייתה של [[כיכר סן פייטרו]] שמולה. בנוסף, תכנן את [[פיאצה נאבונה]] שנמצאת מול הכנסייה, את [[מזרקת ארבעת הנהרות]] ועיצב את מזבח ה[[ארד]] שנחשב לאחד המרשימים בעולם. ברניני אף הוזמן לעצב את חזית ארמון ה[[לובר]] ב[[פריז]], אך הצעתו לעיצוב נדחתה.
 
ברניני פיסל בנושאי אמנות רבים, כמו נושאים תנ"כיים, מיתולוגיים-יווניים-רומיים, נוצריים וחילוניים.
 
==ראו גם==
* [[דוד (ברניני)]]
* [[סנטה מריה דלאדלה ויטוריה]]
* [[האקסטזה של תרזה הקדושה]]
* [[מזרקת הדבורים]]
 
==לקריאה נוספת==
* Rudolf Wittkower, '''Gian lorenzo Bernini''', The Phaidon Press, 1955
* Howard Hibbard, '''Bernini''', Penguin Books, 1965
* (Charles Avery, '''Bernini - Genius of the Baroque''', Thames and Hudson, (n.d
 
==קישורים חיצוניים==
644

עריכות