פייאנטים (מועדון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) מלחמת הקואליציה הראשונה ==> הקואליציה האנטי-צרפתית הראשונה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) עמנואל-ז'וזף סיאס ==> עמנואל-ז'וזף סיאייס |
||
שורה 4:
==רקע==
[[קובץ:Janus-FacedBarnave.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קריקטורה מ-1791: ברנאב הדו-פרצופי כ[[יאנוס]], "איש העם" ב-1789 ו"איש החצר" כעת.]]
שורשי הפייאנטים נעוצים כבר באביב 1790. חבריו המייסדים של המועדון היעקוביני, אנשים כ[[עמנואל-ז'וזף
התנהלותו הפסיבית של המלך, שסוכך על כמרים שסירבו להישבע ל[[חוקת הכמורה|חוקה האזרחית]] והואשם בקשירת קשר עם המהגרים האנטי-מהפכניים בראשות אחיו [[שארל העשירי, מלך צרפת|הדוכס מארטואה]], עוררה את ההמונים הפריזאים נגדו והובילה להפגנות סמוך לארמונותיו והטרדת משפחתו. התפרעויות והשחתת רכוש מצד איכרים באזורי הכפר ומרידות חיילים הובילו גם את המרכז היעקוביני להתמתנות ושמרנות דומות לאלו של "1789". שלושת מנהיגיו, דופור, [[אנטואן ברנאב]] ו[[אלכסנדר דה לאמט]] נודעו כ"[[טריומווירט]]" ואותתו על הכיוון החדש בעמידה על הקיים ובהתייצבות לצד המלך מול התביעות לשינויים נוספים. הם סברו שיוכלו לחבור לימין המלוכני באספה ולבודד את רובספייר ודומיו, אך תקוותם נכזבה. תומכי הכתר המושבעים שניסו לבלום את המהפכה משלב מוקדם, אנשי מועדון הקפוצ'ינים לשעבר כ[[ז'אק קזאלס]], תיעבו אותם ותמכו בשמאל בתקווה שלחץ מהאגפים ימוטט לחלוטין את הסדר החדש. ב-7 באפריל וב-16 במאי הנחילו להם אויביהם שתי מהלומות חשובות באספה. עברו חוקים שאסרו על צירי המכוננת להתמנות לשרים או לעמוד לבחירות לרשות המחוקקת שהייתה אמורה לפעול לאחר ניסוח החוקה. היעקובינים המתונים פעלו גם, ללא הצלחה, נגד האגודות הפוליטיות העממיות שצברו כוח גובר. הם ראו בהן גורם מסוכן, מחוץ למסגרות החוקיות, שיכל להתסיס את דעת הקהל והביע עמדות קיצוניות. הם פעלו גם בצל המתיחות והחשדנות בין הטריומווירים במרכז ללה פאייט איש "1789" בימין.
|