פרסום – הבדלי גרסאות

בהיותה של הפרסומת טקסטפעולה המבקשהמבקשת ליצור שינוי מכוון בנמען (שימור או שינוי [[מודעות]], [[רגש]]ות, [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] ו[[התנהגות]]) ומוצר תרבות שהחשיפה אליו הולכת וגוברת, קיים דיון ער בקשר שבין פרסום ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ובשאלה האם וכיצד פרסום מזיק או מועיל ל[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]לחברה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Gerard J. Tellis & Tim Ambler|שם=The SAGE handbook of advertising|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=2007|מו"ל=Sage}}}}.

אחת הטענות כלפיכנגד הפרסומתפרסומות היא שפרסומת אינה מציגה את ה[[מציאות]] כפי שהיא, אלא מעצם טבעה ומטרותיה מקדמת [[מציאות]] שאליה צריך לשאוף המתאפיינת ב-"ריאליזם קפיטליסטי"{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Michael Schudson|שם=Advertising as capitalist realism|כתב עת=Advertising & Society Review|שנת הוצאה=2000|קישור=http://www.trinityhistory.org/AP/Advertising%20as%20Capitalist%20Realism.pdf}}}}. על פי גישה זו הפרסומת מציגה בפנינו תמונת ראי מעוותת{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:0|{{צ-מאמר|מחבר=Richard W. Pollay & Katherine Gallagher|שם=Advertising and cultural values: Reflections in the distorted mirror|כתב עת=International Journal of Advertising|עמ=359-372|כרך=(4)9|שנת הוצאה=1990}}}}. מנקודת המבט של גישה זו, חזרתיות הפרסומת, מטרתה לשכנע. התמקצעות ה[[שיווק]] והעוצמה הכלכלית העומדת מאחורי תעשיית הפרסום יוצרים מצב בו הפרסומת היא מוצר תרבותי רב השפעה. מלבד עידוד הצופה לשנות את כוונות הצריכה שלו כלפי ה[[מוצר]], מאפייני הפרסומת אורגים לתוכה למידה אידאולוגית של ערכים. לדוגמה, הפרסומת המסחרית עושה שימוש ב[[סטריאוטיפ|סטראוטיפים]] חברתיים ו[[סמל]]ים רבי עוצמה כדי להקל על הנמען להבינה. בעקבות אופיו הפשטני של הטקסט, עשויה הפרסומת לטפח ולקדם ערכים כגון [[אפליה מינית|סקסיזם]], [[גזענות]] ואף להשחית סמלים פוליטיים ודתיים של ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:0}}.