תירס (דמות מקראית) – הבדלי גרסאות

[[חז"ל]]{{הערה|1=[[תלמוד|תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]], י ע"א; [[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת מגילה|מגילה]] פ"א, ה"ט; [[בראשית רבה]] פרק ל"ג}} נחלקו בזיהוי צאצאיו של תירס. לדעת [[רבי סימון]] (או [[רבי סימאי]]) תירס הוא אבי [[ממלכת פרס|פרס]]. כך נאמר גם בפרשנות ש[[רש"י]] פירשן. לדעת חכמים תירס הוא אבי [[תראקיה|תרקיה]], כיום בצפון מזרח [[יוון]]. זיהוי זה מובא גם על ידי [[תרגומי התנ"ך#פסבדו-יונתן לתורה|התרגום המיוחס ליונתן על התורה]] ועל ידי [[יוסף בן מתתיהו]].{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר ראשון, פרק ו, פסקה א, סעיף 125: "ותירס קרא לאלה ששלט בהם תירסיים, וההלינים שינו את השם לתרקים".}}

 

 

בשנת [[1838]] הציע החוקר ה[[גרמניה|גרמני]] [[יוהאן כריסטיאן פרידריך טוך]]{{הערה|1= '''Kommentar Über die Genesis''', pp. 216-217 }} לזהות את תירס עם העם ה[[אטרוסקים|אטרוסקי]] שעל פי מקורות הלניסטיים ורומיים שונים, בכללם [[הרודוטוס]],{{הערה|הרודוטוס, '''[[היסטוריות (הרודוטוס)|היסטוריות]]''', [http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos03.pdf ספר ראשון], פרק 94.}} חי ב[[לידיה]] קודם שהיגר ל[[איטליה]], ב[[המאה השמינית לפנה"ס|מאה השמינית לפנה"ס]] לכל המוקדם. כמו כן, חלק מהחוקרים סבורים כי ניתן לזהות את האטרוסקים ואת תירס עם יסוד אתני המוזכר גם ב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] [[היסטוריה של מצרים העתיקה|מצריות]] מימי [[היסטוריה של מצרים העתיקה#השושלת ה-19|הממלכה החדשה]]. בכתובת הקרויה "[[מצבת ישראל]]", מתפאר [[פרעה]] [[מרנפתח]] בניצחון על ברית של שבטים לוביים ו"גויי הים" הכוללים גם, על פי כתובות אחרות, עם הנקרא "תרש של הים". אותו תרש מזוהה על ידי רוב החוקרים עם האטרוסקים, ויש מהם המבקשים לכלול את תירס המקראי בזיהוי זה.