מספר זהות (ישראל) – הבדלי גרסאות

יחד עם זאת, אף כי לא הייתה זו אחת הסיבות העיקריות להענקת מספר זהות אישי לכל תושב, תרם להחלטה המצב הביטחוני של המדינה, שעמדה לסיים את המלחמה ללא [[גבול|גבולות]] של קבע וללא אפשרות למנוע [[הסתננות]] עוינת לתחומיה מ[[מדינות ערב]] השכנות ומחלקי [[ארץ ישראל]], שהיו בשליטה [[ירדן|ירדנית]] ([[הגדה המערבית]]) ו[[מצרים|מצרית]] ([[רצועת עזה]]). כמו כן התעורר הצורך לכך עקב [[העלייה ההמונית]] שהגיעה למדינה, עם פתיחת שערי הארץ לכל [[יהודי]] בתום המנדט הבריטי, עלייה אשר בחלקה הגיעה ממדינות [[הגוש המזרחי]] שעוינותן למדינה הלכה ונתבררה, ובחלקה הגיעה מ[[מדינות ערב]] האויבות.

 

 

ב־[[8 בנובמבר]] [[1948]] התקיים מפקד אוכלוסין כללי.{{הערה|{{המשקיף||מחר - מיפקד האוכלוסין בישראל|1948/11/07|00400}}}} המפקד נעשה על פי תכנונו של פרופסור [[רוברטו בקי]], המנהל הראשון של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]. כדי לקיים את המפקד כהלכה הוטל [[עוצר]] בית על כל תושבי המדינה משעה 5 אחר הצהרים ועד חצות. 14,000 פוקדים מטעם [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] עברו מבית לבית ופקדו את כל המתגוררים בו ללא הבדל מוצא ([[יהודים]], [[ערבים]] או בני לאומים אחרים), מין וגיל (לרבות ילודים, תינוקות וילדים). כל אדם שנפקד קיבל מספר זהות. רק במועד מאוחר יותר, לקראת הבחירות לאספה המכוננת, הונפקו לתושבים [[תעודת זהות|תעודות זהות]], שבהן הופיע המספר שהוענק לתושב בעת המפקד. מאחר שהיה זה זמן מלחמה ורבים היו מגויסים ל[[צה"ל]], נערך המפקד אף בבסיסי הצבא. כמו כן נערך המפקד במחנות העולים שהיו פזורים ברחבי המדינה.