שבתי צבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לשם מה הסתייגות?! |
מ הגהה |
||
שורה 64:
בעקבות פעילות זו התעוררה ברחבי [[אסיה הקטנה]] וה[[בלקן]] תנועת "נבואה" המונית, כאשר אנשים נשים וילדים רבים התנבאו על משיחותו של שבתי צבי ועל הגאולה הקרובה. מסופר כי באיזמיר לבדה היו למעלה מ-150 מתנבאים. בין המתנבאים היו רבנים ידועי שם, והידוע שבהם היה רבי משה סרוואל מקושטא, אשר נבואותיו הופצו ברחבי טורקיה. המתנבאים לא הסתפקו בנבואות גאולה, אלא דרשו מהעם לשוב בתשובה, ונתנו "תיקוני תשובה" לציבור.
בעוד העולם היהודי מתענג על חודשים של [[אופוריה]] משיחית, שב שבתי צבי על גלי האהדה הציבורית לאיזמיר ב[[ספטמבר]] 1665. במשך חודשיים ישב במנוחה בביתו, ובחנוכה [[ה'תכ"ו]] באה מצידו התפרצות משיחית גדולה. הוא שב לחזונותיו, והתהלך בחוצות איזמיר כמלך בראש תהלוכות גדולות. כאשר נודע לו כי רבני העיר מתייעצים כיצד לפעול בעניינו, הכריז על יום תפילה למאמיניו ביום שישי [[11 בדצמבר]] 1665. במהלך יום זה התרחשו התנגשויות אלימות באיזמיר בין מאמיני שבתי צבי ובין מתנגדיו, בעקבות ידיעות שדלפו כי חלק מהרבנים מבקשים להרוג את שבתי צבי. למחרת, ביום שבת, התגברו האירועים האלימים באופן משמעותי. לאחר [[תפילת שחרית]] יצא שבתי צבי בראש כמה מאות ממאמיניו לכיוון בית הכנסת של העדה ה[[פורטוגל|
לאחר השבת החריפה התפרצותו של שבתי צבי, ורוב בני העיר עברו למחנה תומכיו, כולל רבני העיר אותם תקף. באותם ימים הייתה יריבות קשה בין רבני העיר רבי [[חיים בנבנישתי]] ורבי [[אהרן לפפה]], כאשר האחרון היה מראשי רודפיו של שבתי צבי. שבתי צבי הודיע על הדחתו של הרב לפפה שנאלץ להימלט מהעיר, ומינה את הרב בנבנישתי, שעבר למחנה תומכיו, לרבה של העיר. בימים אלו התיר שבתי צבי איסורים הלכתיים רבים, ואף התייחד עם שתי גרושותיו, מה שעורר עליו את חמת מתנגדיו ביתר שאת. הוא הכריז על ביטולו של צום [[עשרה בטבת]], ביצע "מינויים" רבים נוספים של תומכיו למלכים על חלקים בעולם, ועל אחרים הכריז כי הם [[גלגול נשמות|גלגולים]] של מלכים שונים מ[[מלכי יהודה וישראל]]. התפרצותו הגיעה לשיאה כאשר יצא את איזמיר לכיוון קושטא ב-[[30 בדצמבר]] 1665, לדברי חסידיו על מנת להסיר את [[כתר]]ו של ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן]] [[מהמט הרביעי]] ולמלוך תחתיו.
| |||