פרשת כרמלה בוחבוט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ חסום |
||
שורה 4:
==האירוע==
כרמלה, ילידת
ב-
==ההליכים המשפטיים==
לאחר שהרגה את בעלה [[מעצר|נעצרה]] בוחבוט. [[פרקליטות המדינה|פרקליטות]] [[מחוז הצפון (ישראל)|מחוז הצפון]] החליטה להאשים אותה בהריגה ולא ב[[רצח]], משום שלדעת אנשיה לא התקיימו באותו מקרה דרישות החוק לשם הרשעה ברצח. בכל תקופת המשפט היא הייתה מאושפזת ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] עם תסמיני [[דיכאון]].
ב-
===פסק הדין של בית המשפט העליון===
בוחבוט הגישה [[ערעור]] לבית המשפט העליון על חומרת העונש. הערעור נדון בפני השופטים [[גבריאל בך]], [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]] ו[[דליה דורנר]]. ההרכב נתן את פסק דינו ב-
ראש ההרכב, השופט בך, מצא כי המקרה שלפניו הוא יוצא דופן בין מקרים אחרים שבהם נדון נאשם במעשה אלימות שעשה אותו בעקבות התגרות קשה וקנטור חמור מצד קרבן העבירה. הוא סקר בפסק דינו את מסכת ההתעללות הקשה והממושכת שעברה על בוחבוט מידי בעלה וציין כי זו תוארה אף ב[[כתב אישום|כתב האישום]] שהוגש נגדה על ידי הפרקליטות. בך ציין כי ילדיה של בוחבוט העידו במשפט לטובת אמם על משטר הטרור שהנהיג אביהם בבית, שלטענתם מנע מהם להתערב לטובת אמם, וכי גם אביו ואחיו של יהודה בוחבוט העידו לטובתה של כרמלה, תיארו את התנהגותה נוכח ההתעללות בה כאצילית והכו על חטא על כך שלא פנו ל[[משטרה]] בנוגע למעשיו של יהודה - לטענתם מפני שפחדו מפניו.
שורה 31:
דורנר הוסיפה שעם זאת אין לפטור מעונש של ממש את מי שקיפד חיי אדם. תוך ציון [[תקדים]] מן [[המשפט האנגלי]] קבעה כי בנסיבות המקרה שלפניה מהווה עונש של שלוש שנות מאסר את האיזון הראוי בין השיקולים השונים בעניינה של בוחבוט.
==לקריאה נוספת==
|