הבדלים בין גרסאות בדף "חקר התרגום"

חוקר הנתפס כאחד מאלה שתרמו למיסוד התחום במערב היה [[ג'יימס ס' הולמס]] (James S. Holmes) שניסה לפתח את המקצוע כמקצוע מחקרי במחלקה למדע הספרות ב[[אוניברסיטת אמסטרדם]] בהולנד. ב-[[1972]] הציע בהרצאתו "השם והאופי של חקר התרגום" (The Name and Nature of Translation Studies) כיווני מחקר בתחום התרגום ואת הקטגוריות שלו, וכן גם הציע שם באנגליתב[[אנגלית]] לתחום החדש. ההרצאה פורסמה כמאמר ב-[[1988]], כשנתיים לאחר מותו. הולמס נקט יוזמות אירגוניות רבות, כגון ייסוד בטאוןביטאון בין-לאומי למחקר התרגום (בשם TRANSST; לאחר מותו קיבל את עריכת הבטאוןהביטאון לשנים אחדות גדעון טורי), פתיחת דיאלוג עם חוקרים ממזרח אירופה (שגם הוא ראה אותם כמתקדמים יותר בתחום מהמקובל במוסדות האקדמיים במערב), ובעיקר עם [[אנטון פופוביץ']] מברטיסלבהמ[[ברטיסלבה]] וקבוצת המחקר שלו. הוא אף סייע, ביחד עם איתמר אבן-זהר, בקיום הכנס המכונן של מחקר התרגום החדש, שאורגן באוניברסיטת לוון (Leuven) בבלגיהב[[בלגיה]] על ידי הנדריק ואן חורפ וז'וזה לאמברט בשנת 1976.

בישראל נעשה ניסיון למסד את המקצוע בידי פרופ' [[איתמר אבן-זהר]], שכתב בתחום זה את עבודת הדוקטור שלו (1972) וקיים במשך שנים אחדות בשנות ה-70 מסלול לחקר התרגום בחוג לתורת הספרות ב[[אוניברסיטת תל-אביב]]. תלמידו, פרופ' [[גדעון טורי]], שכתב את עבודת הדוקטור שלו בנושא "נורמות של תרגום לעברית" (יצא בדפוס בשנת 1977), המשיך לפתח את מחקר התרגום המכוון לתרבות היעד (Target-Oriented Translation Research) ב-[[1995]], בספרו "המחקר התיאורי של התרגום ומעבר לו" (Descriptive Translation Studies and beyond), ותרם בכך למיסוד התחום. שיתוף הפעולה בין החוקרים הישראלים לחוקרים מ[[הולנד]] ומ[[בלגיה]]: ג'יימס הולמס, ז'וזה לאמברט (Lambert), אנדרה לפבר (Lefèvere) ואחרים, יצר מומנטום המתואר על ידי [[היסטוריון|היסטוריונים]] אחדים כ"נקודת מפנה". מפנה זה מקושר לראיית התרגום כפעילות דינמית בתרבות, ורוב החוקרים מקשרים בין ראייה זו ל[[תיאוריית הרב-מערכת]]. <ref>ראה בעיקר פרק 5 בחיבורו של Gentzler, וכן Baker ו-Venuti.</ref>.