הבדלים בין גרסאות בדף "רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה"

מ
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מ (קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים)
{{עריכה|נושא=יהדות}}
'''[[מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה|מידות, שיעורים ומשקלות]]''' משמשים בתחומים [[הלכה|הלכתיים]] רבים. מהם שיעורי [[נפח]] שהשימוש בהם נוגע לאיסורי אכילה כגון אכילת [[מאכלות אסורות]], וכן למצוות שבאכילה כגון אכילת [[מצה]] ו[[מרור]] ב[[פסח]] ועוד.
 
ומהם שיעורי [[אורך]] שנוגעים לדיני יציאה חוץ לתחום, ולשיעורי [[סוכה]] ועוד.
 
בשיעור המידות בזמנינו ישנה מחלוקת בספרי [[האחרונים]], בעקבות סתירות בחישוב המידות, ונאמרו לכך יישובים שונים, מה שגרם לדעות שונות בחישוב המידות על פי שיעורי זמנינו. ידועות בעיקר שתי שיטות בחישוב המידות, שיטת ה[[חזון איש]] המחמירה, ושיטת רבי [[חיים נאה]] המקילה.
 
יש שנהגו בדיני הנוגעים לדיני תורה להחמיר את דעת [[החזון איש]], ובדינים דרבנן להקל כדעת רבי [[חיים נאה]]. אמנם ישנם דעות נוספות האיך יש לנהוג למעשה.
{{הגבלת תוכן עניינים|רמה=2}}
== רקע ==
 
ישנם דעות שונות בחישוב המידות בשיעורי זמנינו, מחלוקת זו מבוססת על סתירה בחישובים שנזכרת לראשונה על ידי הרב [[יחזקאל לנדא]] בספרו ה[[נודע ביהודה]], בין שיעור ה[[אורך]] של ה[[אגודל]]ים לשיעור ה[[נפח]] של ה[[זיתים]] וה[[ביצת תרנגולת|ביצים]]. לדוגמה, ב[[תלמוד בבלי]] נזכר כי ניתן למדוד את האגודל של המינימום הנצרך לכשרותו של [[מקווה]] באחד משני האופנים: האחד, שיעור אורך - [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] על אמה ברום שלוש אמות. והשני, שיעור נפח - ארבעים [[סאה (מידת נפח)|סאה]]. שני שיעורים אלו מוכרחים להיות תואמים. אולם בחישוב הדבר נמצא ששתי צורות מדידה אלה, אינם מסתדרים: על מנת להגיע למידדה מדויקת, נחלק את האמה לטפחים, ואת הטפח לאגודלים. בכל אמה יש שישה טפחים, ובכל טפח יש ארבעה אגודלים. זאת אומרת, שבאמה יש עשרים וארבעה אגודלים. אגודל אגודל ממוצע, על פי בדיקה שערך הנודע ביהודה הוא 2.4 ס"מ. אם נחשב את הנפח של מקוה כזה, נחלק לארבעים נגיע לשיעור של סאה. נחלק את התוצאה במאתיים שמונים ושמונה ונגיע לשיעור כזית. אולם זה יוצא בדיוק פי שניים מגודל זית ממוצע בן ימינו.
בנודע ביהודה הסיק מכך שהזיתים בימינו נתקטנו בחצי ממה שהיו בזמן [[חז"ל]]. לדעת רבי [[חיים נאה]] המדידה של שיעור האגודלים שעשה הנודע ביהודה אינה נכונה, אלא שיעורם הוא 2 ס"מ, ולא 2.4.
 
כאמור בעקבות שאלתו של הנודע ביהודה, ישנם כיום שתי שיטות עיקריות בשיעור המידות:
 
* '''שיטת רב [[אברהם חיים נאה]]''' (הגר"ח נאה) - מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר ה[[פוסקים]] הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע ה[[דרהם]]{{אנ|Dirham}}, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב [[עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק.
 
* '''שיטת [[החזון איש]]''' - מבוססת על מדידת [[הנודע ביהודה]] לשיעור הרביעית{{הערה|בספר "ציון לנפש חיה"(צל"ח)}}, על פי התחשיב של הגמרא{{הערה|{{בבלי|פסחים|קט|א}}}} המבוסס על שיעור האצבע מתוך הנחה שהיא נמדדת ברוחב, ולפי מדידת החזון איש שיעורה הוא 2.4 סנטימטרים. ההפרש של 20% בשיעור האורך משמעותו כמעט הכפלה של מידות הנפח, ומכאן הסיק הנודע ביהודה שהביצים קטנו למחצית מגודלן בזמן חז"ל, ויש להניח שהביצים בגודל כפול לשם חישוב השיעורים. הורו כדבריו [[החתם סופר]]{{הערה|שו"ת או"ח קכ"ז.}}, הגר"א{{הערה|[[מעשה רב]], סימן ע"ד וק"ה.}}, רבי [[חיים מוולוז'ין]]{{הערה|שערי רחמים - מנהגי הגר"א ז"ל, אות קס"ה.}} ועוד מספר קהילות בגולה{{הערה|[[יעקב ישראל קניבסקי|הקהילות יעקב]] בהקדמה לספר שיעורין של תורה)}} וכן נוהג הרב [[חיים קנייבסקי|חיים קניבסקי]].
 
ישנה שיטה נוספת, פחות מקובלת שמכונה '''שיטת הדרהם הקטן''' (כפי שמופיעה בטבלאות וההגדרות להלן) - מתבססת על התאמת שיעור שיטת רב חיים נאה לכך שמטבעות הדרהם הקדומים שנמצאו הם קטנים יותר ומשקלם כ- 2כ־2.8 גרם{{הערה|מידות ומשקלות של תורה, מידות ושיעורי תורה, "מאור ישראל" (פסחים מח.), "הליכות עולם" חלק א' ע"מ רצא, הליכות שלמה ח"ב עמ' צ').}} ולפיכך יש להפחית 5% ממידות האורך של הגר"ח נאה.
 
ברשימות שלהלן, המידות ממוינות לפי גודלן, מהקטנה לגדולה (וכשיש מחלוקת - על פי הפסיקה המקובלת). למידות המסומנות בכוכבית בטבלה ישנן גרסאות שונות (או מחלוקות בפירושן) המובאות בפירוט לאחר הטבלה. ב"הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת" - הערך ראשון הוא מגדיר עיקרי והשאר מגדירים משניים/נגזרים, או, קירובים מדויקים מקובלים.
==פירוט והרחבה על מידות האורך==
===אצבע, אגודל===
[[אצבע]] ואגודל, הן מידות תנאיות. משמעות תאורטית מקובלת - רוחב אצבעו של אדם בינוני בחלק הרחב מעל הפרק האמצעי של האגודל. לפי [[אברהם יהודה גרינפלד]] (פרופסור לפיזיקה) המדידה נעשית כשהאגודל נוטה על צידו ולא על פניו. משמע בעובי אצבעו של אדם בינוני- במקום הרחב ביותר בעובי האגודל.{{הערה| ראו מאמריו: "מידה כנגד מידה" ירחון "מוריה"(שנה יא, גיליון ז-ח(קכז- קכח). תחומין ה, "התאמת האגודל ליתר אמות המידה" עמ' 379-401379–401 }}.
 
שיטה נוספת לחישוב: 7 גרגרי [[שעורה תרבותית|שעורה]] בינוניים הדחוקים זה בצד זה, או, אורך 2 גרגרי שעורה זה אחר זה שלא בדוחק. הגדרות אלו עם שעורה של ימינו תואמות את השיטה שקובעת את מידת האצבע ל-1.9 ס"מ. ואם אלו גרגרי שעורה גדולים - 2 ס"מ{{הערה|משקולות של תורה סוף פרק כב, מדות ומשקולות של תורה פרק כג, עמ' 7 בקונטרס שיעור הרביעית מתוך ספר הידורי מידות}}.
'''טפח (טפחא), פשך''' – מידה מקראית. בציווי על בניית [[שולחן לחם הפנים]] שב[[משכן]] נצטווה [[משה]] "ועשית לו מסגרת טפח סביב" ({{תנ"ך|שמות|כה|כה|קצר=כן}}). ב[[ארמית]] לעיתים מכונה 'טפחא', ולעיתים (נדירות) 'פשך'.
 
====משמעות תאורטית====
: רוחב אגרוף קמוץ.
 
====הגדרה הלכתית====
4 אצבעות.
 
====שימושים הלכתיים לדוגמה====
* למצוות נטילת [[ארבעת המינים]] ב[[סוכות]]: אורך ערבה והדס מינימלי - '''3 טפחים'''; אורך לולב מינימלי - '''4 טפחים'''.
* רוחב מינימלי של [[סוכה]] - '''7 טפחים'''; גובה סוכה מינימלי - '''10 טפחים'''.
מידה [[תנאים|תנאית]]. בשימוש למדידות הקשורות ב[[בגדים]] ואריגים ([[אריגה]], [[טוויה]], [[תפירה]], [[צביעה]] וכיוצא בזה). מובאת בווריאציות שונות "רוחב הסיט", "מלוא רוחב הסיט", "מלוא הסיט".
 
====משמעות תאורטית====
רוחב מתיחה מסוימת באזור היד; על פי המקובל - המרחק שבין האצבע לאמה כשהן פשוקות. כך היה מקובל למדוד צורכי תפירה בתקופה ההיא.
:בהלכה משמשת גם המידה 'מלוא רוחב הסיט כפול' הנמדדת מקצה הבוהן לקצה האצבע במתיחה מקסימלית, ושיעורה שני טפחים.
 
====הגדרה הלכתית====
ההגדרה המקובלת - המרחק שבין האצבע לאמה במתיחה מקסימלית.
 
יש מחכמי ישראל המבדילים בין הווריאציות השונות וקובעים ש'רוחב הסיט' ו'מלוא רוחב הסיט' הוא כמקובל, אך 'מלוא הסיט' הוא שיעור שישית זרת שהוא 2 אצבעות (חלק מה[[גאונים]] וה[[רמב"ם]]), או שיעור שליש זרת שהוא 4 אצבעות (גאונים אחרים).
 
====שימושים הלכתיים לדוגמה====
* גוזז צמר בשבת חייב חטאת אם גזז כמות צמר שאפשר לטוות ממנה חוט שארכו לפחות '''פעמיים רוחב הסיט'''.
* אורג שני חוטים בשבת חייב חטאת אם ארג '''כמלוא הסיט'''.
'זרתא' הוא שמה הארמי של מידה זו, כפי שמופיע לעיתים ב[[תלמוד]].
 
====משמעות תאורטית====
המרחק בין האגודל לזרת במתיחת יד מקסימלית.
אפשרות נוספת: האמה היא הארוכה באצבעות והזרת היא הקצרה, ע"כ מידת 'זרת' נקבעה להיות חצי ממידת ה'אמה'.
 
====הגדרה הלכתית====
חצי 'אמה' ('אמה בת ששה טפחים').
 
====שימוש הלכתי לדוגמה====
מידות ה[[חושן]] - "'''זרת''' אורכו ו'''זרת''' רוחבו" ({{תנ"ך|שמות|לט|ט|קצר=כן}}).
 
'גרמידא' הוא שמה הארמי של מידה זו, כפי שמופיע (לעיתים נדירות) בתלמוד.
 
====משמעות תאורטית====
אורך ידו של אדם בינוני מהמרפק ועד לקצה האצבע אמה.
 
====הגדרה הלכתית====
אמה רגילה - 6 טפחים.
ישנן 2 וריאציות על האמה הרגילה: 'אמה שוחקת' ו'אמה עצבה'; כאשר משמעות 'שוחקת' - מרווחת, ומשמעות 'עצבה' - מצומצמת. האופן שבו מעריכים אמה הוא בהנחת ששה אגרופים קמוצים זה בצמידות לזה; האופן שבו מעריכים אמה שוחקת הוא בהרפייתם שלא יהיו צמודים, והאופן שבו מעריכים אמה עצבה הוא בהצמדת האגרופים בדחיקה. שיעור הסטייה של האמה השוחקת והאמה העצבה מהאמה הרגילה הוא בין 1 ס"מ ל-2 ס"מ בערך.
מידה תנאית למדידת מרחקים (חופפת מבחינת סדרי גודל למידה הרומית 'סטדיון' הקטנה מ'ריס'). כ-130 עד 150 מטר.
 
====הגדרה הלכתית====
1/7.5 מן המיל.
 
====שימושים הלכתיים לדוגמה====
"אין פורסין נשבים (מלכודות) ליונים אלא אם כן היה רחוק מן היישוב 30 ריס" (שלא ילכדו בהם יונים פרטיים השייכים לדיירי הישוב), ({{משנה|בבא קמא|ז|ז}}).
 
===מיל===
{{ערך מורחב|ערך =[[מיל (יחידת מידה)#המיל התלמודי|מיל]]}}
מידה תנאית למדידת מרחקים; מקובל שהיא שווה אלפיים אמה{{הערה|אך לדעת [[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]] היא זהה ל[[מיל (יחידת מידה)#מיל רומי|מיל הרומי]] שהוא ארוך יותר - כ-1,479 מטרים}}.
 
====הגדרה הלכתית====
2000 אמות.
 
 
===פרסה===
מידה תנאית למדידת מרחקים; כשמה של מידה מקבילה שהייתה בשימוש העמים האיראניים בעת העתיקה (וגדולה ממנה בהרבה).
 
====הגדרה הלכתית====
4 מילים.
 
| [[#עומר, עשרון|עומר, עשרון]] || <math>\tfrac{1}{10}</math> איפה || 2.49 ליטר (2488.32 סמ"ק) || 4.3 ליטר (4299.81 סמ"ק) || 2.16 ליטר (2160 סמ"ק)
|-
| [[#הין |הין, תרקב]] || 12 לוג, 3 קבים || 4.15 ליטר (4147.2 סמ"ק) || 7.17 ליטר (7166.36 סמ"ק)
|3.6 ליטר (3600 סמ"ק)
|-
| [[#סאה|סאה]], גריוא, גריוה* || 6 קבים || 8.3 ליטר (8294.4 סמ"ק) || 14.3 ליטר (14332.72 סמ"ק) || 7.2 ליטר (7200 סמ"ק)
|-
| [[#איפה, בת|איפה, בת]] || 3 סאים || 24.88 ליטר (24883.2 סמ"ק) || 43 ליטר (42998.17 סמ"ק) || 21.6 ליטר (21600 סמ"ק)
==פירוט והרחבה על מידות הנפח==
===קורטוב===
{{ערך מורחב|ערך =[[קורטוב]]}}
מידה תנאית - שיעור מועט, דומה ל'קורט'.
 
 
המידה נזכרה בתנ"ך פעמיים - בסיפור אברהם והמלאכים, {{הדגשה|וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת.|{{תנ"ך|בראשית|יח|ו|קצר=כן}}}}; ובמצור על שומרון, {{הדגשה|וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר ה' כֹּה אָמַר ה' כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן|{{תנ"ך|מלכים ב|ז|א|קצר=כן}}}}.
 
 
;שימוש הלכתי לדוגמה
 
;שימוש הלכתי
: משמש כשיעור פתח המעביר טומאה בין חדר לחדר, כאשר מדובר בחלון המיועד לאורה ולא למעבר. רמב"ם טומאת מת, י"ד ה"א: "חלון שעשה אותו האדם לאורה, כדי שיכנס ממנו האור, שיעורו כפונדיון והטומאה יוצאה ממנו".
: מטבע המובאת גם בתיאור מקרים ובסיפורים, וכחלק מחישוב שיעורים אחרים (כגון: נפח ככר לחם סטנדרטית: "ככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע", כלומר: ככר לחם העולה פונדיון, כאשר מחיר ארבע סאים קמח הוא סלע).
:
{{ערך מורחב|ערך =[[כיכר (משקל)]]}}
 
מידה מקראית (מנורת המקדש הייתה עשויה מככר זהב אחת){{הערה|אם כי האומן שעשה את מנורת הזהב ל'מכון המקדש' בירושלים אמר שעשה אותה ממתכת אחרת ורק ציפה אותה בכמילימטר זהב, וכבר עבר את מידת הכיכר המקובלת).}}.
 
{{הערה|אם כי האומן שעשה את מנורת הזהב ל'מכון המקדש' בירושלים אמר שעשה אותה ממתכת אחרת ורק ציפה אותה בכמילימטר זהב, וכבר עבר את מידת הכיכר המקובלת).}}
 
הככר היא שלושת אלפים שקלים של תורה. כך למשל, שש מאות אלף חצאי שקלים של מניית העם במדבר נתנו 100 ככר ועוד 'אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש'. מ-100 הככר עשו את האדנים למשכן, ומהשאר עשו ווים, חישוקים, וציפוי לראשי העמודים ({{תנ"ך|שמות|לח|כה|כח|קצר=כן}}).
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=ריס}}
 
* [https://www.torahcalc.com/unitconverter/ מחשבון למדידת מידות ומשקולות לפי התורה והתלמוד (אנגלית)]
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/halacha/berur-2.htm מידות ומשקולות באתר "דעת"]
* הדר יהודה מרגולין, [http://www.dafyomi.co.il/lectures/reviis/kuntras-reviis.pdf קונטרס שיעור הרביעית מתוך הידורי מידות]
* הדר יהודה מרגולין, [http://www.dafyomi.co.il/lectures/reviis/kuntras-kzayis.pdf קונטרס שיעור הזית מתוך הידורי מידות]
* {{הארץ|אסף שטול-טראורינג|חוקרים גילו שיטת מדידה מתוחכמת של העולם הקדום|1.1749612|6 ביולי 2012}}
* {{JSIJ|יצחק ברנד|מאזני צדק – משפט שמים וארץ: עיון בדיני מידות ומשקלות|6|brand|2007}}
 
92,106

עריכות