שלפוחית סינפטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תרופות ורעלנים: - תיקון טעות של עצמי |
עריכה והרחבה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[Image:Synapse diag1.png|thumb|300px|תא עצב A (משדר) לתא עצב B (קולט)<BR>1. [[מיטוכונדריון]] <BR>2. [[שלפוחית סינפטית]] המכילה [[מוליך עצבי| מוליכים עצביים]] <BR>3. [[קולטן עצמי]]<BR>4. [[סינפסה|מרווח סינפטי]] אליו משוחרר מוליך עצבי ([[סרוטונין]] במקרה זה) <BR>5. [[קולטן|קולטנים]] בתר-סינפטיים המופעלים ע"י המוליך העצבי (ומחוללים
'''שלפוחית סינפטית''' ('''synaptic vesicle''', '''neurotransmitter vesicle''') היא [[אברון|אברון תאי]] הנמצא בקצה [[אקסון (סיב עצבי)|האקסון]] של [[תא עצב]], ובו נאגר [[מוליך עצבי]]. מעבר [[דחף עצבי]] בסיב העצב מביא למיזוגן של שלפוחיות סינפטיות עם קרום התא [[סינפסה|הקדם סינפטי]] ול[[פליטה תאית|פליטת]] המוליך העצבי אל המרווח הסינפטי. מולקולות המוליך העצבי עוברות ב[[דיפוזיה]] אל קרום התא הבתר-סינפטי ונקשרות לקולטנים; קישור זה מעורר [[פוטנציאל בתר-סינפטי]], שבעקבותיו יכול להווצר [[פוטנציאל פעולה]] בתא.
שלפוחיות סינפטיות מיוצרות באופן סדיר על ידי תא העצב, והן הכרחיות לתקשורת תקינה בין תאי עצב. מספר [[תרופה|תרופות]] ו[[רעלן|רעלנים]] עצביים משפיעים על [[מערכת העצבים]] ע"י התערבות בשלבים שונים בהולכת שלפוחיות סינפטיות.
==יצירת השלפוחיות==▼
הטבלה הבאה מסכמת את ה[[סטויכיומטריה]] של הובלת המוליכים העצביים העיקריים לתוך השלפוחית:▼
==היסטולוגיה==
שלפוחיות סינפטיות מסווגות על פי גודלן ומראן בצילום [[מיקרוסקופ אלקטרוני]]. ההבדלים אינם מתבטאים רק במראה, אלא משקפים שוני באופן ייצור השלפוחיות ובתיפקודן.
'''שלפוחיות קטנות צלולות ליבה''' (clear-core) בקוטר 60-40 ננומטר מכילות מולקולות קטנות של מוליכים עצביים (כמו [[מוליך עצבי#אצטילכולין|אצטילכולין]] ו[[מוליך עצבי#חומצות אמיניות|חומצות אמינו]]).
'''שלפוחיות קטנות דחוסות ליבה''' (dense-core) בעלות צורה לא סדירה, בקוטר 60-40 ננומטר או בקוטר 120-60 ננומטר, מכילות [[מוליך עצבי#אמינים ביוגניים|אמינים ביוגניים]].
'''שלפוחיות גדולות דחוסות ליבה''' בקוטר 250-90 ננומטר מכילות [[מוליך עצבי#נוירופפטידים|נוירופפטידים]].
▲==יצירת השלפוחיות הסינפטיות==
שלפוחיות סינפטיות מיוצרות בשני אופנים, בהתאם לסוג המוליכים העצביים הנאגרים בהן. שלפוחיות המכילות מולקולות קטנות מיוצרות ב[[טרמינל (אקסון)|טרמינל האקסון]] עצמו, ואילו שלפוחיות המכילות נוירופפטידים מיוצרות ב[[תא עצב#חלקי תא העצב|גוף התא]] ונשלחות אל הטרמינל.
'''מולקולות קטנות''' - המוליכים העצביים מיוצרים ב[[ציטופלזמה]] שבטרמינל ע"י אנזימים שמיוצרים בגוף התא ונשלחים לאורך האקסון בהובלה איטית (slow axonal transport). מולקולות המוליכים העצביים שבציטופלזמה מועברות לתוך השלפוחיות על-ידי [[חלבוני ממברנה]] המשולבים בקרום השלפוחיות. לכל מוליך עצבי [[חלבוני ממברנה#חלבוני העברה(transport proteins)|חלבוני העברה]] ייחודיים לו, כך שסוג חלבוני ההעברה המצויים על פני השלפוחית קובע את תכולתה.
'''נוירופפטידים''' - כמו חלבונים מופרשים אחרים, נוירופפטידים נארזים בשלפוחיות ב[[גולג'י|מנגנון גולג'י]] בגוף התא, ומשם נשלחים לטרמינל בהובלה מהירה (fast axonal transport) על גבי מיקרו-צינוריות שבאקסון.
==שחרור מוליכים עצביים==▼
שחרור המוליכים העצביים למרווח הסינפטי מתרחש כאשר שלפוחיות מתמזגות עם קרום התא באתר יעודי, המכונה "אזור פעיל", בקרום התא הקדם-סינפטי. כשתא העצב במנוחה רק מקצת השלפוחיות מעוגנות באזורים הפעילים, ומרביתן פזורות הרחק מקרום התא.
הגעת [[דחף עצבי]] אל קצה הסיב העצבי מביאה להקטנת [[מתח חשמלי|המתח החשמלי]] על פני קרום התא ולפתיחת [[תעלות סידן]] תלויות מתח, המאפשרות ליוני [[סידן]] לחדור אל התא. עליית ריכוז הסידן התוך-תאי מחוללת סדרה של תגובות [[חלבון|חלבוניות]], המביאות לאיחוי השלפוחית עם קרום התא הקדם סינפטי באזור הפעיל. עם השלמת האיחוי השלפוחית נפתחת אל המרווח הסינפטי ותכולתה משתחררת.
==="נשיקה חטופה"===▼
שחרור תכולת השלפוחית יכול להתבצע גם באמצעות מנגנון "נשיקה חטופה" (kiss and run):
==מיחזור שלפוחיות סינפטיות==
איחוי שלפוחיות עם קרום התא לא רק מגדיל את שטח הקרום, אלא גם מוסיף חלבונים שלפוחיתיים שאינם אמורים להיות על פני קרום התא (למשל, חלבוני העברה של מוליכים עצביים). מנגנון של מיחזור שלפוחיות ב[[בליעה תאית]] מבטיח שמירה על שטח קרום התא, החזרת חלבונים ייחודיים לשלפוחיות אל תוך התא, וקיצור הזמן הדרוש לחידוש מלאי השלפוחיות בטרמינל.
==מנגנונים מולקולריים בשחרור מוליכים עצביים==
מפל ריכוזי הפרוטונים נוצר באמצעות [[אנזים]] יעודי (hydrogen ATPase), המפרק [[ATP]] כמקור אנרגיה.
▲הטבלה הבאה מסכמת את ה[[סטויכיומטריה]] של הובלת המוליכים העצביים העיקריים לתוך השלפוחית:
{| border="1" cellpadding="3" style="border-collapse:collapse"
שורה 18 ⟵ 46:
|}
▲==שחרור מוליכים עצביים==
[[חלבון G|חלבוני G]] יעודיים ממשפחת [[Rab]] מנחים את השלפוחיות המשוחררות
▲==="נשיקה חטופה"===
▲שחרור תכולת השלפוחית יכול להתבצע גם באמצעות "נשיקה חטופה": השלפוחיות מתאחות באופן רגעי עם קרום התא, והמוליכים העצביים נשפכים ממנה אל המרווח הסינפטי דרך הנקב הצר הנוצר. כך התא לא נדרש לבצע את כל שלבי ה[[פליטה תאית|פליטה]] וה[[בליעה תאית|בליעה]] התאית, ומתאפשר מיחזור מהיר יותר של השלפוחיות. כמות קטנה יותר של מוליכים עצביים משתחררת מכל שלפוחית בתהליך זה, מאשר במיזוג מלא של השלפוחית עם קרום התא.<ref name="(Kandel et al, 2000)"/>
עליית ריכוז הסידן התוך-תאי משפעלת את החלבונים [[סינפטוטגמין]] (Synaptotagmin) ומשפחת [[SNARE]], ופעילותם מאחה את השלפוחית עם קרום התא הקדם סינפטי באזור הפעיל.
▲חלבונים הנקראים [[סינפסין|סינפסינים]] מעגנים את השלפוחיות אל סיבי [[אקטין]] ומרכיבים אחרים של [[שלד התא]]. כניסת יוני סידן אל התא גורמת להפעלת [[אנזים|אנזימי]] [[קינאז]] משופעלי-סידן, אשר [[זרחון|מזרחנים]] את הסינפסינים. הסינפסינים המזורחנים מרפים מאחיזתם בשלפוחיות.
<ref name="(Kandel et al, 2000)">{{cite book | last = Kandel | first = E.R.| authorlink = Eric R. Kandel| coauthors = Schwartz, J.H., Jessell, T.M.| title =Principles of Neural Science, 4th ed. | publisher =McGraw-Hill | date =2000 | location =New York | pages =269-273 | url = | doi = | id = ISBN 0-8385-7701-6}}</ref>
▲[[חלבון G|חלבוני G]] יעודיים ממשפחת [[Rab]] מנחים את השלפוחיות המשוחררות הטריות אל האזורים הפעילים. סבורים כי עגינת השלפוחיות אל האזורים הפעילים מתבצעת על-פי התאמה בין חלבוני v-SNARE הצמודים לשלפוחית לבין חלבוני t-SNARE באזור הפעיל. המפגש בין החלבונים מאפשר לשניהם ל[[קיפול חלבונים|התקפל]], בדומה לשחרורו של [[קפיץ]] דרוך. מיחזור השלפוחית כרוך בהפרדה בין חלבוני עוגן אלה, תהליך המבוצע ע"י החלבונים NSF (N-ethylmaleimide-sensitive fusion protein) ו- SNAP (soluble NSF attachment protein). יתכן כי חלבונים נוספים מעורבים בבקרת תהליכים אלה.
==תרופות ורעלנים==
ה[[תרופה]] [[רזרפין]] (Reserpine), המיועדת לטיפול ב[[לחץ דם]] גבוה ובמצבים [[פסיכוזה|פסיכוטיים]], נקשרת באופן בלתי הפיך לאחד מחלבוני ההולכה של שלפוחיות סינפטיות של מוליכים עצביים מונואמיניים - [[נוראפינפרין]], [[דופמין]], ו[[סרוטונין]]. החלבון, הנקרא בהתאם מוליך שלפוחיות מונו-אמיניות (
מספר [[רעלן|רעלנים]] עצביים (למשל batrachotoxin) משמידים שלפוחיות סינפטיות. רעלן מחלת ה[[צפדת]], טטנוספסמין, פוגע במשפחת [[חלבוני ממברנה|חלבונים קרומיים]] הנחוצים להיקשרות תקינה של השלפוחיות לקרום התא. [[בוטוליזם|רעלן הבוטולינום]], הרעלן החזק ביותר בטבע, פוגע בחלבוני v-SNARE ו-t-SNARE הנחוצים
==מחלות==
מספר תסמונות נדירות של חולשת שרירים (myasthenic syndromes) נובעות מפגיעה בתיפקוד הנורמלי של שלפוחיות סינפטיות בעצבים מוטוריים, ובהחלשת האותות שעצבים אלה שולחים לשרירים.
'''תסמונת למברט-איטון''' (Lambert-Eaton myasthenic syndrome) היא סיבוך המופיע בחולי סרטן ריאה שמפתחים, מסיבות לא ידועות, נוגדנים לתעלות סידן. הירידה במספר תעלות הסידן הקדם-סינפטיות גורמת לצימצום מספר השלפוחיות המשחררות מוליך עצבי בסינפסה, למרות שהשלפוחיות עצמן נורמליות. הטיפול במחלה מתמקד בסילוק הנוגדנים על-ידי ניקוי פלסמת הדם או על-ידי דיכוי תרופתי של מערכת החיסון.
'''תסמונות מיאסתניות מולדות''' מסויימות נובעות מפגמים גנטיים בתהליך הייצור של שלפוחיות [[אצטילכולין]] בעצבים מוטוריים, המקטינים את מספר השלפוחיות בתא ואת כמות המוליך העצבי שיכול להשתחרר בסינפסה. משערים שמקור התסמונת בפגם בתהליך מיחזור השלפוחיות או במעברן מגוף התא אל הטרמינל. בתסמונת תורשתית אחרת (familial infantile myasthenia) נראה שמספר השלפוחיות בתא נורמלי, אך הן קטנות מהרגיל כתוצאה מפגם גנטי אחר בתהליך המיחזור.
==מקורות==
<references/>
Purves, D.; Augustine, G.J.; Fitzpatrick, D.; Katz, L.C.; LaMantia, A.S.; McNamara, J.O.; Williams, S.M. (2001). Neuroscience, 2nd ed. Sunderland (MA): Sinauer Associates, Inc. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/bv.fcgi?rid=neurosci.TOC&depth=2
[[קטגוריה:מערכת העצבים]]
|