הכוזרי – הבדלי גרסאות

 

== הערכת הספר ==

 

לעומת ספרי הגות דתית אחרים (למשל: מורה הנבוכים), שנמתחה עליהם ביקורת מחמת נטייתם ל[[פילוסופיה]], התקבל הספר באהדה בקרב רבנים ומקובלים שהסתייגו מן הרציונליזם הפילוסופי. לדוגמה, בפירושו של רבי [[יהודה מוסקאטו]] על ספר הכוזרי, מובא ציטוט מפרקי ר' ברכיאל (שהיו תחת ידו של מוסקאטו{{הערה|רבי [[חיים מיכל]], '''אור החיים''', פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.}}), מקובל שחי במאה הארבע-עשרה: "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (נ.ב. הכוזרי) כולם אמת".{{הערה|רבי [[יהודה מוסקאטו]], '''ספר הכוזרי עם פירוש קול יהודה''', וילנה, תרס"ה, פתיחה, סוף אות ג, עמ' 12.}}. רבי [[עזריה מן האדומים]] אמר שראוי לכל אדם ללמוד בספר ולצוות את דבריו לבניו לתלמידיו במליצת הפסוק "השמר פן תעזוב את הלוי"{{הערה| מאור עיניים, פרק לו. מובא בפתיחה לפירוש רבי גדליה ברכר לספר הכוזרי}}.{{ש}} דברי [[הגאון מווילנה]] המחשיבים את לימוד הספר צוטטו בפי תלמידו, רבי [[ישראל משקלוב]]: "(הגר"א) היה אומר ללמוד ספר הכוזרי, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו"{{הערה|{{HebrewBooks||תוספת למעשה רב|35342|ירושלים תרנ"ו|עמוד=50}}}}. כאשר ייסד [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] את ישיבת "[[מרכז הרב]]" בירושלים, נתן שיעור בספר זה{{הערה|מאמרי הראיה ב, עמ' 485}}. גם בנו, הרב [[צבי יהודה קוק]] הקנה חשיבות גדולה ללימוד הספר, והרבה לחזור על דברי [[הגאון מווילנא]]. בעקבותיו של הרצי"ה הלכו תלמידיו, שייסדו לימוד קבוע ושיטתי בספר הכוזרי בישיבותיהם. על כן, ספר זה תופס מקום מרכזי בלימודי האמונה והמחשבה הסדירים בישיבות הציוניות.