יהודה החסיד (ירושלים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן ציון דינור ==> בן-ציון דינור
מ אגרת-איגרת (דרך WP:JWB)
שורה 43:
ממכתבים רבים שמקורם בקבוצות [[שבתאות|שבתאיות]] שונות בפולין ובטורקיה עולה כי השבתאים החשיבוהו כשבתאי מוצהר.{{הערה|1=[[מאיר בניהו]], [http://www.ybz.org.il/?CategoryID=747&ArticleID=3592 ה'חברה הקדושה' של רבי יהודה חסיד ועלייתה לארץ ישראל], ספונות ספר שלישי ורביעי תשי"ט-תש"ך, עמ' קלא-קפב (כתבי ''ספונות ''סרוקים - באתר [[יד בן צבי]])}}
 
ישנם חוקרים רבים הסבורים, על פי ממצאים של כתבי-יד, כי רבי יהודה חסיד היה שבתאי מוצהר בעצמו, אם כי מתון יותר מחיים מלאך וחבורתו, בכך שסבר שיש לשמור תורה ומצוות כהלכה, אך אולי האמין ששבתאי צבי יתגלה שוב.{{הערה|1=בניהו, עמ' קמ"א. בהערה 49 שם, מפנה לדברי [[גרשם שלום]] בספרו '''''חלומותיו של השבתאי רבי מרדכי אשכנזי''''' עמ' נ"א, לגבי קיומן של שתי חבורות האחת שבתאית קיצונית, על סמך דברי ר' גדליה מסמיאטיץ בספרו '''''שאלו שלום ירושלים''' ''שאחיו ר' משה ''"ביער את הקוצים מן הכרם". ''חוקרים אורתודוקסים לעומתם טענו שהכוונה לביעור השבתאים והשארת הנאמנים לתורה בלא אמונה בשבתאות. }} למרות זאת, יש הסבורים שהוא רק התכתב עם שבתאים ואולי אף הושפע מהם, אך לא היה שבתאי בעצמו. הם הסתמכו בעיקר על כך שחיים מלאך אחד הרבנים החשובים בעליה זו, עלה בעליה נפרדת מעט קודם, וחסידיו של מלאך נותרו מופרדים מקהל העולים העיקרי שהסתייגו מהם וממנהגיהם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42668&st=&pgnum=20 אגרתאיגרת חכמי ירושלים] - ספר ''זאת תורת הקנאות'', לרבי [[יעקב עמדין]] עמ' כ"ז (אתר [[היברובוקס|כתבים עבריים]])}}
 
==קברו==