שבט זבולון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכפר נחום
מאין תקציר עריכה
שורה 45:
אין ידיעות מחוץ למקרא על קיומו של שבט כזה בארץ ישראל בתקופה המתוארת ([[תקופת הברזל]], המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), אולם ארכאולוגים וחוקרי מקרא מנסים לשרטט את גבולותיה של אותה נחלה בהסתמך על התיאורים המקראיים בלבד, ובהיעדר מקורות נוספים. קיימות עדויות מתקופת בית שני ומזמן התלמוד על צאצאי שבט זה שחיו לכאורה לחוף [[הים התיכון]].
 
המסורת העממית סיפרה על נחלת זבולון לחוף הים התיכון, בצפון החוף הישראלי ודרום חופי לבנון.{{הערה|1=הספר שפוני טמוני חול עוסק כולו בהבנת המדרשים והפסוקים העוסקים בנחלה זו - שהינם בעלילהם השלכה הלכתית על חידוש ה[[תכלת]]. בעקבותיו נכתבו מאמרים וספרים רבים בתחום (בין היתר: של רבה הראשי של ארץ ישראל - הרב הרצוג. {{ש}}
בציורי קיר וחלונות הרווחים ב[[בית כנסת|בתי כנסת]], ושבהם מצוירים שנים עשר השבטים, זבולון מופיע לרוב כבעל [[אנייה|אניות]] [[מפרש]] גדולות (כמו ב[[חלונות שאגאל]]), המתאימות ל[[הים התיכון|ים התיכון]], על פי הפסוק בברכת [[יעקב]].{{ש}}
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נתגלו שרידים של תעשיית התכלת העתיקה, ב[[חוף דור]] ומקומות נוספים סמוך לאכזיב, אך לא נמצאו תימוכין לקיום שבט ושמו זבולון באזור זה. }}