עידן הקרח הקטן – הבדלי גרסאות

תקופת הקרח הקצרה גרמה לחורפים קרים מאוד בחלקים שונים של העולם, אך היא תועדה בעיקר ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]]. באמצע [[המאה ה-17]], ה[[קרחון|קרחונים]] באלפים ה[[שווייץ|שווייצרים]] התקדמו, כשהם בולעים בתים והורסים כפרים. נהר ה[[תמזה]] והתעלות וה[[נהר]]ות של [[ארצות השפלה]] קפאו פעמים רבות בחורף, ואנשים גלשו על הקרח. בחורף של [[1780]], [[נמל]] [[ניו יורק]] קפא, כך שאנשים יכלו ללכת ברגל מ[[מנהטן]] ל[[סטטן איילנד]]. קרחונים הצפים בים בסביבות [[איסלנד]] הגיעו לקילומטרים רבים לכל כיוון, וסגרו את הנמלים של האי לספנות. הקרח ב[[החוג הארקטי|חוג הארקטי]] הגיע כל כך רחוק דרומה שישנן עדויות של סירות [[אסקימואי]]ם שהגיעו ל[[סקוטלנד]].

 

 

ברבות מהשנים האלו כמות ה[[שלג]] הייתה גדולה הרבה יותר ממה שתועד לפני או לאחר מכן, והוא נותר על הקרקע למשך חודשים רבים מעבר למצב כיום. [[קיץ|קייצים]] ו[[אביב]]ים רבים היו קרים ורטובים מהרגיל, אם כי היו שינויים רבים בין השנים השונות. היה צורך לשנות את הרגלי ה[[חקלאות]] ב[[אירופה]] על מנת להתאים את הגידולים לתקופת הגידול הקצרה יותר, והיו שנים רבות של רעב ומחסור. סופות קשות גרמו ל[[שיטפון|שיטפונות]] נרחבים ולהרוגים רבים. חלק מאלה הביאו לאיבוד קרקעות לצמיתות בחוף ה[[דנמרק|דני]], ה[[גרמניה|גרמני]] וה[[הולנד]]י.